הגהות הב"ח על רי"ף עירובין יז:

צ"ל דאמרינן:

צ"ל דלא:

צ"ל כבתחילה:

צ"ל אסרו:

נ"ב [נראה] דט"ס הוא וצריך להגיה ואפילו עבדים ושפחות דאלו קטנים פסולים דוקא כשיגדל יכול להעיד מה שראה בקטנותו אבל בעודו קטן לא מהימן וכמו שהוכיח הרא"ש מפ"ב דכתובות וכ"כ הר"ן שם ועי' בטור או"ח סימן שצ"ט:

נ"ב אמה:

נ"ב אבל התוס' והרא"ש ורבינו ירוחם פירשו בע"א להקל וכדבריה' נראה עיקר יע"ש:

נ"ב אלא מדד אלפי' כצ"ל:

נ"ב נראה שמפרש כבעל המאור והרמב"ם דעיר של יחיד היינו שהוא קנין של יחיד ולא כפי' רש"י שכ' שאין בה ס' רבוא:

נ"ב ותימא דהא הך ברייתא אוקימנא לה כר' יהוד' דס"ל דא"צ למעט אבל התוספות כתבו בבירור דאיירי דוקא בלא רחב טפי מי"ג אמה ושליש ע"ש:

דצריך למעט כצ"ל:

נ"ב כמו:

נ"ב וכך פירשו התוס' והרא"ש ודלא כפירש"י וכך פסק הטור בסי' שצ"ט וכך נראה להחמיר וק"ל:

נ"ב ל' טור:

נ"ב לשון הרא"ש: