האמונה והבטחון סג

שבט לוי לב' משפחו' משפחת לוי' וכהונה וכבר ידעת ענין הכתוב שנ' ובאת אל הכהני' הלוים למטה מן הכהנים השופט למטה מן הלוים אשר יהיה בימים ההם אין לך אלא שופט שיהיה בימיך. כלומר אל תחשוב בקוראי אותו שופט שיהיה מבית הדין שאיננו אלא שיהיה בימיך. אבל עכשיו כאשר הנשמות לא שלטה בה עין הרע באמרה כי ילדתי לו ג' בנים וקראה שם הרביעי יהודה שהודה ולא בוש וגם גרם לראובן שיודה וזהו ענין תשובה ולפי שגרם לראובן שיודה זכה שיצא ממנו דוד שהרשיע את עצמו והצדיק את ישראל שנאמר ויאמר דוד בראותו המלאך המכה בעם ויאמר אנכי חטאתי והרע הרעותי ואלה הצאן מה עשו ה' אלהי תהי נא ידך בי ובבית אבי ובעמך לא למגפה. ולא כשאול שאמר אשר חמל העם על מיטב הצאן והבקר וגו'. והקים עולה של תשובה דאמר ר' שמואל בר נחמני א"ר יונתן מאי דכתיב נאם דוד בן ישי ונאם הגבר הוקם על שהקים עולה של תשובה. ואמרו גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד שנאמר שובה ישראל עד ה' אלהיך. והפסוק הזה עכ"פ יש בו אחד מב' ענינים או עד ועד בכלל או עד ולא עד בכלל נמצא שכוונו לומר כי כסא הכבוד נק' ה'. או נאמר שכונתם היתה בעד כסא הכבוד לו' על מדת הבורא ית' ונמצא עד של פסוק זה ועל המאמר הזה שניהם ענין א' להם ר"ל עד ועד בכלל ואם נאמר עד ה' אלהיך ולא עד בכלל אבל עד כסא הכבוד עד ועד בכלל. יש הפרש בין עד ה' אלהיך ובין עד כסא הכבוד וא"א לומר עד כסא הכבוד עד ולא עד בכלל אא"כ נאמר כי כונתם לומר שהכסא נקרא ה'. וכבר כתבתי לך שערים ופתחים לכל מקום שתמצא שם ה' יתירה. ומ"ש הכתוב שובנו אלהי ישענו ידוע הוא כמו השיבנו וכן בשוב ה' שבות עמו כמו בהשיב. וכן שובה ה' רבבות אלפי ישראל כמו השיבה ולפי שזכה יהודה לכל זה הטיל הקב"ה ד' אותיות של שמו הגדול בשמו של יהודה וכשנולד יהודה עמדה מלדת לפי שבאה עד התחלת התפשטיות כל הנבראים ולפי פשט ההמון בנוהג העולם לפי ששלטה בה עין הרע באמרה הפעם אודה את ה' כלומר אחר דעתה שנטלה יותר מחלקה ועמדה מלדת עד שחשבה בלבה שכבר פסקה ולא ילדה עד שסייעוה מן השמים כמ"ש בענין וישכב עמה בליל' הוא שהקב"ה סייע באותו מעשה. הנפש עשאה הקב"ה בפירוד וחלקה לשני חלקים ושם החלק הא' בגוף זה והחלק הב' שם בגוף אחר ובהתחבר זע"ז תתעורר האהבה הקדמונית. ואחר שעמדה מלדת ראתה רחל שלא ילדה ליעקב ותתן לו את בלהה שפחתה לאשה ומי הביאני לומר שאחר שעמדה לאה מלדת היה לפי שמצא כי סדר הכתוב כן ועוד שאם לא אפרש מה שהיה ותקנא רחל כי לא קנאה בה עד שילדה יהודה שהיה בן רביעי והוא יותר על חלקה כי לא יתכן לומר שקנאה בה בג' בנים הראשונים שהיו ראויים להיות בחלקה מחשבון שנים עשר בנים לארבע נשים ולפי זה הדרך אנו צריכים לומר כי ראובן שמעון לוי ויהודה נולדו בד' שנים שנה לכל א' וא' דן גד ויששכר נולדו בשנה אחרת שהיא שנה ה' נפתלי אשר וזבולון נולדו בשנה ששית ויוסף נולד בשנה הז' זהו פשט לפי סדר הכתובים עם סדר המעש' ר"ל הקדמת הריון לאה על כולן והקדמת עמדה מלד' להכנסת זלפה ליעקב ולפקידת רחל ושנתעברה לאה מדינה קודם שנתעברה רחל מיוסף אבל יתכן לומר לפי שאמרה לאה תחלה כי עתה יאהבני אישי ואח"כ אומר כי שנואה אנכי כי השנאה ההיא נאמרת על רחל כי חושק היה יעקב את אשתו אלא רחל אחותה היתה שונאה ומתקנאה בה והשנאה מחמת הקנאה באותה שעה הכניסה רחל את בלהה שפחתה ליעקב ונולד ראובן בשנה א' שמעון ודן בשנייה. ולוי ונפתלי בג' ויהודה