האמונה והבטחון סב

ר"ל שמסדר ממטה למעלה ואם נאמר כי ורב חסד היא מדה שביעית הראשון מ והוא היסוד ואם נאמר שהיא ששית הראשון שם שנאמר עליו ה' עוז לעמו יתן הב' מדה והוא היסוד נמצא ורב חסד אמצעי לדברי הכל בין מלמעלה למטה ממטה למעלה בין שיהיה ורב חסד מדה ז' או ו'. ולא פירשתי כל זה אלא כדי ש ורב חסד מטה כלפי חסד על הנכון כענין אחד לכולם. ענין אחר האומר ארך אפים ראה והאומר אמת ראה הכל מודים כי אספקלרי' ראה אבל זה קראה ארך אפים כלומר הכח הנמשך מן עבודה הוא אספקלריא המאירה וזה קראה אמת כלומר א המדה עצמה היא אספקלריא המאירה. ע"א לדברי האומר ארך אפים יהיה פיו המשכה נמשכת מן העבודה הי' והמחלוקת בין ארך אפים ראה ובין אמת ראה כלו אם המדות בכתב או על פה כי האומר ארך אפים ר"ל שהם קבלת הי' ואל יהי ר בעיניך. וכל זה שכתבתי הנראה לי שמקובל בידי הה"א הראשון עצם והשאר הש מז' כפולות. אך יש הפרש א' ידוע לכל כי פוקד עון אבות אינו מן המנין לד האומר כי ורב חסד הוא מדה שביעית והוא מדה י"ג לדברי הרב בעל המור' וד גאון שכתב הרב אלפסי ז"ל והחכם ר' יוסף קמחי פי' ענין פרשה זאת על הפשט שיש בו קירוב אל האמת במקצת דבריו. פני ילכו. המלאך הנכבד שיש אשר אתה מבקש. אם אין פניך הולכים כאשר אני מבקש שילך עמנו וזהו ובמה י איפה כי מצאתי חן גו' הלא בלכתך עמנו ולא לפנינו נראה מדבריו אלו כי התר היתה שילך המלאך ההוא ביניהם כי אינו מבקש לפניהם הראני נא את כב בקש שיראה לו המלאך המעולה שברא שהוא כבודו הנקרא מלאך הכבוד ענהו אעביר כל טובי על פניך. כל טובי הגדול שיש לי המלאך המכובד שבשמים וקרי הוא יקרא בשמי במקצת דבריו אלה קרוב מעט אל האמת

פרק כד לפי מה שכתבתי כי הראיה מכח הה"א והשמיעה מכח הוא"ו לפרש סדר תולדות השבטים ולומר מפני שהיו האמהות חכו וצופות ברוח הקודש קראו שמות בניהן על פי הראוי. והתחילה לאה וקראה הראשון ראובן ואמרה כי ראה ה' בעניי כי עתה יאהבני אישי ומקרא מלא שמדמה האהבה לגחלי אש רשפיה רשפי אש שלהבת יה ואין לך בעולם רשפי קשים ממדת הדין. ואחר שקראה שם הראשון על שם הראיה קראה השני על השמיעה כדי לרמוז שמו של הקב"ה ה' ו' שמו של הקב"ה הוא ה' חמשה חומשי תורה ו' ששה סדרי משנה אין ספק כי הם שמו של הקב"ה ויש לומר בזה כי כוונתם באמ ה' ו' שמו של הקב"ה על ה"א שניה והוא"ו מלפניה אלא שהזכירו האותיות בסדר ש באלף בי"ת מה מתוק מדבש המאמר הזה אם תפרש כי הי"וד והה"א הנשארי' מד' רמז לאמתתו או ביאור אמתתו אז תבין ענין ה' א' ושמו א' שידעת שיש א' ש ראש הדברים והתחלת' ויש א' שהוא דבוק זה בזה ויש א' שהוא כוללם וכבר כתבתי דעת אונקלו' בתרגו' שכן שמו שם ואמר' ותפתח ותראהו את הילד ותרא מב"ל שרא עמו שכינה. כל זה הוא ראיה באומרם ה"ו שמו של הקב"ה על ה"א שנייה אמרו ויתכן לומר כי הוא"ו הם שש קצות עליונים א' מהם מערב שהרי הם שש מתוך ולא יתכן לומר שש קצוות שפלים לפי שאינם שמו אלא חתומים בשמו וכשקר אותו שמעון אמרה מפני מה קראה אותו שמעון על כי שמע ה' כי שנואה אנכי וד ברור כי כח השמיעה דין ומפני מה סותר מכח הראייה שהקול נשמע ואינו נר ואינו נתפש והוא מתפשט ברוח כמו שכתבתי שם הג' נקרא לוי ע"ש ותאמר ע הפעם ילוה אישי אלי מענין כתר מלשון כי לוית חן הם לראשך. ולפי שהם שנים ני