עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryהאמונה והבטחון

האמונה והבטחון סא

Haemuna Vehabitachon 61 · האמונה והבטחון · free full Hebrew text

Open in the reader →

לראות את פני וירד ה' בענן לשון ירידה ממש כענין השג' דבר כמו ירד בעמקה של הלכה וכן ירד לסוף דעתו וכן יורדים במרכבה. בענן ה' שמות יש לו לענן. ענן עב אד חזיז נשיא ענן שנעשים בני אדם ענוים אלו לאלו וכו' כמו שהוא בב"ר. נמצאת אומר מלת ענן גזור מענין ענוה ואמרו ענוה גדולה מכולם והיא ראש ליראה והיראה עקבה שנא' עקב ענוה יראת ה' מכאן למדנו שהאותיות נקראות חכמה במקצת מקומות ויתיצב עמו שם ואח"כ נסת' בשם מוכרת ותראה כי הוא נפסק בטעם טרח"א ולשון קריאה משמש ב' או ג' ענינים ואתה בחר לך הטוב וקח ענין א' לזה ולאשר שלמעלה שנאמר וקראתי בשם ה' לפניך שהוא הודעת דרכיו והיחוד השלם והגדול הזה עד אי"ן סוף ונמשך מאי"ן סוף אל הלוחות הוא הברית אשר עם י"ג מדות שלא יחזרו ריקם הוא היה ידיעת דרכיו וז"ש נתעטף הקב"ה כש"צ והראה לו מסיני וכו' י"ג מדות הללו י' כנגד מעשה מושכלים ו' נפשות ע"א הנפש הם ג' כחות זה למעלה מזה והחומר ההיולי וט' גלגלים הרי י"ג וכנגדן י"ג מדות. ע"א ט' גלגלים וד' יסודות הם י"ג ויעבר ה' על פניו תרגם אונקלוס ואעבר ה' שכינתיה על אפיה. ויקרא כלומ' שכינה קראה וי"ג מדות אלו ו' ראשונות מדות רחמים שש אחרונות מדת הדין לכך אמר ורב חסד זהו לפי פשט המנהג שאנו מתחילין למנותן מהשם הראשון אך יש מקומות שאין מונין אותו וכן ג"כ דעת רבינו משה כי ורב חסד הוא מדה ששית כמו שנראה מהעתקת ספר המורה וכן דעת הגאון כמו שכתב הרב הגדול ר' יצחק ז"ל בר"ה פ"ק כתב הרב ר' עזרא צריך אתה לדעת כי כל י"ג מדות הם רוחניות כמו שתמצא באלה ש"ר שכתבי התם ואע"פ כן כולם מן התשובה כמו שיש בסודם דברים רוחניים וגופנים. והשם הא' התשובה. והב' מדת רחמים וא"כ רחמניות ע"כ ולא הבנתי דעתו במדת רב חסד אם קורא אות' ששית או שביעית שאע"פ שנוט' לשונו להיות כך היה לו לפרש עוד ביאור כן ולא פירש מתי ארך אפים שאמר בענין וימהר משה וגו'. מה ראה רבי חנינא בן גמליאל אמר ארך אפים ראה. רבנין אמרו אמת ראה. תניא כמאן דאמר ארך אפים וכו' ועוד אמרו לאיזה מהן השתחוה רבה אמר על החסד שנא' וימהר משה וא"ו. ר' אלעזר אומר על ארך אפים ורבנין אמר על מדת רחמים. והנני מפרש לפי דעתי כי מ"ש מה ראה אין ספק כי הוא כאלו אמרו מהו וראית את אחורי ור' חנניא אמר ארך אפים ראה ורבנין אמרי אמת ראה ותניא כמ"ד ארך אפים. ופי' ארך המשכת הגבורה לתורה כדכתיב שכל אדם האריך אפו אף זה הוא הגבורה איזהו גבור הכובש את יצרו ותפארתו עבור על פשע שהוא פנימי יותר מארך אפים ורבנין אמרי אמת ראה. והמחלוקת ביניהם אם המדות נזכר מלמעלה למטה או מלמטה למעלה האומר ארך אפים ראה מתחיל מלמטה מן היסוד ואין לו בהן אלא הראשונות ועליה נקרא ה' צדיק והולך ועולה נמצא בששית מגיע לאספקלריא המאירה. והאומר אמת ראה מתחיל מן החכמה נמצא הח' אספקלריא מאירה וכשאנו קוראים אותם מדות לא קראנו אותם כלים או מקבלים. ועתה תן לבך להבין ההפרש שיש בי"ג מדות אם נאמר כי ורב חסד הוא שביעי יהיו מדות להמשכות הנמשכות ממה שאין המחשבה משגת ושם ראשון מדה אחת וכן השני והשאר שתים לכל א' וא' זולתי היסוד שאין לו בהן אלא א'. ואם נאמר כי היא מדה ששית יהו מדות של חכמה והשם הראשון מכאן ואילך שתים לכל א' נמצא ורב חסד מטה כלפי חסד ר"ל אמצעי בין שהוא מדה ששית בין שהוא מדה שביעית לפי דברי האומר אמת ראה רצה לומר שמסדר המדות מלמעלה למטה. אבל לדברי האומר ארך אפים ראה