האמונה והבטחון ס

וכן אשר על פני בעל צפון ואמנם יש בו אריכות לשון והיה יכול לומר אעביר כל טובי לפניך. ומ"ש ביעקב על פניו ולא אמר לפניו ללמדנו שהיה מצטער לפי שהוצרך לכך. אבל בכאן מפני מה האריך ולא אמר לפניך וי"ל שרמז לו רמז ממה שהיה עתיד לומר לפניו בשומעו מדת ארך אפים שא"ל הקב"ה אף לרשעים אמר לפניו משה לצדיקים ולא לרשעים ר"ל שהיה קשה למשה שיאריך אפו לרשעים. וקראתי בשם ה' לפניך זהו הודעת דרכיו כמו שפיר' ואמר וחנותי את אשר אחון ורחמתי את אשר ארחם יש לתמוה ממ"ש וקראתי בשם ה' זהו הודעת דרכיו היל"ל באזניך ואין זה דומה לו ויקרא לפניו ככה יעשה לפי שהיתה שם תנועה לשניהם הגיד הכתוב כי המן הולך לפניו וקורא. וכן ויקראו לפניו אברך והדומה לאלו כולם נאמרים על הקבל' הקורא אבל בכאן לא היתה תנועה למשה ואיך יתכן לומר וקראתי בשם ויש מקומות שאין שם הליכה כגון ויקרא שפן את הדברים וגו' וכיוצא בזה לפי שהיתה קריאה בספר נופל בו לשון פנים כלומר לפניו היה קורא בספר והוא רואה כשמעיין בספר וקורא בו אבל במקום שלא היתה תנועה לשומע ולא ספר לקורא איך יתכן בו לשון פנים על כן אני אומר שאינו קריאה ממש ויהיה פי' ענינו כפי' וכל העם רואים את הקולות. וחנותי את אשר אחון במדת הדין. ורחמתי את אשר ארחם במדת רחמים. כלומר מי שראוי ליטול בדין ובמדת הרחמים ועל מה ששאל לראות כבודו שהוא פניו השיבו לא תוכל לראות פני והיה בעבור כבודי בכאן קרא הטוב הנזכר למעלה כבודי. עד עברי. לא אמר עד עברו מכאן למדנו שהוא וטובו שהוא וכבודו א'. והבן בד' ענינים אלו הנאמרים בפ' תחלה אמר אני אעביר כל טובי על פניך ואח"כ אמ' והיה בעבור כבודי ואח"כ עד עברי ולבסוף אמר ויעבר ה'. נמצאו ארבעתם רמז לשכינה כמו שתרגם אונקלוס וראית את אחורי אינו לשון אחור אלא לשון חור מלשון החורים והסגנים שהוא לשון חיור וכן שלשה סלי חורי והא"לף בו כאל"ף אפניו וכמו אל"ף של אזרוע ואחותי וכן אל"ף של אחורי וכאלו אומר לו את חורי פי' אספקלריא המאירה. ומשז"ל שראה קשר של תפלין תן דעתך להבין בשבע ותמצא מפורש מה שכתבתי שכבר ידעת כי קשר של תפלין הוא עשוי כמין ד' והיא הג' מן השבע כפולות ויסודה חכמה ומכאן יש לקרוא הד' תורה שבכתב ותורה שבכתב חכמה וסימן זה יהא מסור בידך. ראשך עליך ככרמל למעלה ממנו ודלת ראשך כארגמן. אומר אני כי משמע אומרו דלת ודלת למעלה ממנו מלך אסור ברהטים מלשון תרגום ורהט והחיות רצוא ושוב ועכ"א שראה קשר של תפלין ועוד אמר שראה אפי' כמו שאני עתיד לכתוב והכל א' ופני ממש לא יראו והוא השער הפנימי שבנ' שערי בינה שכולן נתנו למשה חוץ מא' וקבלתי כי ן' שערי בינה כנגד ה' חומשי תורה י' פנים לכל א' וא' נמצאו ן' ומה שכנגד הפנים הנ' לא השיגו משה וי"ל כי על כי היו פנים בתורה שלא נכתבו אלא על ידי ומעשה כגון פסח שני ופ' נחלות וכיוצא בהן ועכ"א נתנו למשה חוץ מא' ר"ל שלא השיג הענין אלא כשאר כל ישראל ועל כן הוצרך לידי מעשה ואלו השיגו לא היה צריך למעשה אבל לא השיגו אלא מתוך אספקלריא א' הנקראת אספקלריא המאירה שלא השיגה כל נביא וחוזה זולתי מרע"ה והיה נכון לבקר לקבל כמו בקר תשמע קולי בקר אערוך לך ועלית בבקר בג' מקומות נצטוה משה לעלות תחלה כתוב ואל משה אמר עלה אל ה' וגו' וכתיב עלה עלי ההרה פי' מקום המעמיד מה שלא עשה תחלה ובכאן כתיב ועלית בבקר וגו' ולא פ' אלא ונצבת לי שם על ראש ההר והוא דבר הלמד מענינו שאמר הודיעני נא וגו' ועל מה שלמעלה מן הדרכים אמר לא תוכל