האמונה והבטחון נט

היודעים לא ימצאו חן בשביל ידיעתם כי החן כבר נגזר עליהם קוד' שהגיעו למעלת דיעה זה הכלל כי שלמה ע"ה כיון לומר שני דברים שמנהגו של עולם הוא שיהיה לקלים המרוץ ולחכמים לחם ולנבונים עושר וליודעים חן ואעפ"כ אין להם לחשוב כי יועיל להם זאת ולא יהו צריכים למעשה הטוב או כי הוא זה שהוא הועיל להם כי לא ה רק מתת אלהים וכבר זכו לכך וברוך היודע במה זכו וקלות הרגלים והחכמה תבונה והדעת סבות הם והסבה פועלת ברצון המסבב הנה נראה מדברי שע"ה החן לבעלי דיעה ועל כן סמך מרע"ה החן אצל הידיעה. ועתה הודיעני נא את דרכך. ודרכיו של הקב"ה לא נודע מהותם אלא למשה ואליהו ואלישע בלבד כמו שכתבתי והם נכללים במשפט כי כל דרכיו משפט. משפט הוא המייחד המחבר את כל כש"נ במקום אחר כי המשפט לאלהים הוא. ואומר ושפטו את העם משפט צדק נמצא המשפט למעלה לאלהים ולמטה לצדק הוא יסוד עולם הנקרא צדיק שנא' צדיק יסוד עולם ואומר צדיק ה' בכל דרכיו ונק' ישראל גוי של צדיק שנא' ויבא גוי צדיק שומר אמונים כלומר גוי שלהקב"ה ועכ"א משה והם תכו לרגלך. וכבר כתבתי כן יש משפט למעלה ממשפט ואדעך. כלומר אחר שתמסור לי מפתח דרכך וא ידיעת מהותם אני אדעך ר"ל אמשיך כל דבר כפי מה שאצטרך אליו ואל תעכב מדת הדין ע"י ועכ"א למען אמצא חן בעיניך בעת שאמשיך רצונך. ע"א למען מצא חן כלו' דבר זה יש לך לעשות לי למען כי אני אמצא חן בעיניך. ולא נצטרך לומר החן בא בשביל הידיעה ויאמר פני ילכו לא פירש ע"י מי השיבו פני ילכו והניחותי בתמיה והוא מלשון כעס כמו אכפרה פניו כלומר דבר זה אתה שואל ממני שאעזוב עסי וחמתי ואתרצה לך דבר גדול הוא להתרצות בעת הכעס ועל כן השיבו אם אין ניך הולכים אל תעלנו מזה אם כל כך קשה לפניך להתרצות להם עתה אל תעלנו זה סבור הייתי כשאמרת אלי העל את העם הזה שכבר נתרצי' להם ועכשיו אחר לא נתרצית להם למה תעלינו מזה למה צורך לנו הלתת אותנו ביד אויבנו ובמה דע איפוא כי מצאתי חן בעיניך אני ועמך הלא בלכתך עמנו הפסוק הזה לפי מה פירשתי שאין זה מקומו והיה ראוי שיכתב קודם הודיעני נא ויהיה הסדר כך ואתה הודעתני את אשר תשלח עמי. ויכול אני לבקש מי שהוא למעלה מאותו מלאך כמו כתבתי למעלה. ואח"כ א"ל שילך שכינתו עמהם וז"ש הלא בלכתך עמנו ואח"כ אמר הודיעני נא על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון לפי מה שאמר ראה אתה או' אלי על את העם הזה ואתה לא הודעתני וגו' חזר ואמר ובמה יודע איפוא כי מצאתי חן ו' ולפי שאמר ואתה אמרת ידעתיך בשם וגם מצאת חן בעיני אמר הודיעני נא וגו' למען אמצא חן בעיניך והשיב פני ילכו חזר ואמר אם אין פניך הולכים. עד שנתרצה והשיבו גם את הדבר הזה אשר דברת אעשה גם רז"ל דמלת את לרבות וגם הוא ג"כ לרבות והדבר הזה אחד. הרי כאן ג' דברי' ובקש משה מלפני הקב"ה ואלו הן שילך הקב"ה בישראל וז"ש הלא בלכתך עמנו שלא תשרה שכינה בעכומ"ז ז"ש ונפלינו אני ועמך ושיודיענו דרכיו ז"ש הודיעני נא את דרכך. וכשראה משה שהיתה עת רצון בקש עוד דבר גדול ואמר הראיני נא את כבודך. ומה שהיתה התשובה נלמוד מה היתה השאלה שאמר לא תוכל לראות את פני למדנו שראיית הפנים בקש ממנו משה וקרא אותו כבודך ולמדנו שהפנים נק' כבוד. אני אעביר כל טובי על פניך לשון אצילות כלו' האצילות המתאצל מאתי עד המעלה הי'. ע"א כל שהוא טובי וקראתי בשם ה' לפניך יש לתמוה בכאן מב' מלות נאמרות בענין באומרו על פניך שפשטן כמו לפניך וכן ותעבור המנחה על פניו