האמונה והבטחון נה

נסע סכותה ויבן לו בית עד כאן וכתיב ה' בם סיני בקדש מכאן שהקב"ה מקומו של עולם ואין עולמו מקומו ח' שמיני של חג הסוכות סמוך הוא אצל שבת וזה מבואר הוא מורה הכתוב עליו שאמר עצרת היא פי' היא עצורה בו ר"ל שבת עצורה אצלו כלומר שהוא שבת נק' אות היא וכתיב עצרת תהיה לכם ולא נאמר עצרת אלא בז' של פסח שכתוב בו עצרת לה' אלהיך ובח' של חג שנאמר בו עצרת תהיה לכם פסח ימין חג הסוכות בעמוד שמאל

פרק כב שלש מצות אלו שנקרא כל א' וא' אות אעפ"י שהאות מלשון ונתתם לי אות אמת יש ב' מהם שנוכל לפרשו מלשון אות ממש ר"ל מלשון אותיות הכתובות בספר והן תפילין ומילה שנא' בהן והיה לאות על ידכה ר"ל תעשה אות א' על יד שמאלך והוא קשר העשוי כמין י'. וכן י"ל שיש במילה אות ממש וז"ש במדרש שה"ש השבעתי אתכם במה השביען ר' יהודה ברבי סימון אומר השביען במילה. בצבאות צבא שיש לי בה אות. או באילות השדה ששופכין דמם כדם הצבי וכדם האיל לא אמרו שהיא לי אות אלא שיש לי בה אות. ופירושו עמוק מאד זהו וצאצאיו חתם באות ברית קודש ונכתב ידכה מלא ופי' בו החכם ר' עזרא ז"ל כי היא הספירה הה' ויפה פי' לפי חשבונה שלה' וכן לפי מה שפי' בד' פרשיות של תפלין. ויש לפרש כי היא רמז לה' שניה של שם בן ד'. ופי' של פסוק כאלו אמר והיה ה' לאות על ידך ויהיה ידך נכתב בלא ה' וזה שארז"ל אמרה כ"י לפני הקב"ה רבש"ע שימני כחותם על לבך כחותם וגו'. ותפלה של יד היא כנגד הלב היא צורת י' והיא רמז לה' נמצאו י' ה' מיוחדת א' בראשו של שם וא' בסופו ועל ב' ההי"ן של שם מי כמכה באלם ה' מי כמכה נאדר וגו' הראשון רמז לה"א שנייה של שם שהיא מדת הדין לכך נכתבו מי כמכה באלם חסרים הואו של מי כמכה והיוד של באלם מלשון הבאה בחזקים ואלמים. מי כמכה השנייה נאמר על הה"א הראשונה של השם המתעטפת בחכמה ואמר נאדר כלומר מעוטר ומלובש בקדש מלשון אדרת. וכבר כתבתי כי קדש היא החכמה שהיא מקור הברכה וכה"א שאו ידיכם קדש וברכו את ה' ויתכן לומר שכל אחת ואחת משתי ההי"ן אלו של כמכה הראשונה והשני רומזת וכוללת עמה ה' ספירות התחתונות והב' כוללת עמה חמש ספירות העליונות כמו שיש להבין ממה שאמר נאדרי בכח. והחכם ר' עזרא כתב בהפך ואם הלכה נקבל ואם לדין יש תשובה ונשיב עליו מנאדר בקדש נורא תהלות שאין ספק מיעוט תהלות ב' והם שנא' עליהם ואתה קדוש יושב תהלות ישראל שפירושם סבה. ואמת כי יש פנים בתורה ואלו ואלו דברי אלהים חיים ואולי יקשה לך מפני מה אין מניחין תפילין בלילה ויעלה על דעתך לומר כי יותר היה ראוי להניחם בלילה ולא ביום שמניחים אותם ביום ולא בלילה לפי מה שכתבתי כי התפלין כנגד ה"א שנייה של שם וכתבתי כי הלילה כנגד מדת הדין וא"כ היתה ראויה מצות תפילין בלילה ולא ביום טעם הדבר מפורש בדברי רבותינו ע"ה גזירה שמא יפיח בהם ויישן בהם ולפי דבריהם אנו אומרים כי התפילין זכרון ליציאת מצרים כמו שכתבתי והאות היו"ד לאות על ידכה ולטוטפת בין עיניך כי בחזק יד הוציאנו ה' ממצרים ויש בהן זכרון כשאין מניחין אותן בלילה למה שכתב ועבר ה' לנגף את מצרים וראה וגו' ועל שתי המזוזת וגו' ולא יתן המשחית לבוא אל בתיכם לנגוף. שאין ספק כי המשחית הוא מדת הדין כדכתיב וה' הכה כל בכור בארץ מצרים ובפי' אמרו כל מקום שנאמר וה' הוא ובית דינו וכשאין מניחין אותם בלילה יש בהן זכרון הענין הזה וכשמניחין אותם ביום זכרון יציאת מצרים שיצאו בבקר ואעפ"י שהיא כנגד מדת הרחמים שאין נמנעים ביום