האמונה והבטחון נב

ע"י התובע הזה הרשע שהביא עליו עד שקר אך הוא לא העיד עדות שקר מימיו ועדין יומו של זה עתיד לבוא שיבוא אחר שיעיד עליו שקר שבמדה שאדם מודד בה מודדין לו ע"ד ראה גולגולת ואמר לה על דאטפת אטפוך וסוף מטיפיך יטופון ענין אחר לא תענה ברעך עד שקר ומי שאינו ריע יעיד עליו עדות שקר אלא רעך זה הקב"ה שכל העובר על מצותיו כאלו מעיד עדות שקר בעצמו אחר שהמצות הם שייכות למציאות הגוף ומספר האברים והגידים והצורה הראויה להם. וע"כ אמר ברעך ולא אמר באחיך ללמדנו עדות כלפי מעלה וכשהזהיר על הריע ולא הזהיר על האחר למדנו שאין העדות כשרה בקרובים ואל תתמה על זה כי כל תרי"ג מצות של תורה כולן רמוזות בעשרת הדברות ר"ל שתחילתן לדעת שהוא נמצא. שנייה לה לדעת ייחודו שהיא מצות עשה שנאמר שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד. ודבר זה נרמז בדבור ראשון באומרו אנכי ה' אלהיך כלומר דעו אותי כי אני מצוה ואני אחד כמו שמורות שתי המלות אנכי מורה על המצוי ה' מורה על ייחודו. זהו תחלת סדר המצו' וסופן לא תסור מכל הדברים אשר יגידו לך ימין ושמאל לא תחמוד ראוי היה דבר זה לחתום בו עשרת הדברות שכן מצינו בשיר השירים אחר שסיפר בשבחו של הקב"ה שקראו רעי דודי שנ' זה דודי וזה רעי ואו' דודי צח ואדום ובסוף אמר חכו ממתקים וכלו מחמדים וכן סיים כאן בלא תחמוד. ולא נאמרה ט' בעשרת הדברות לפי שהיה מנהג בדורות הראשונות באומות העולם כשהיה א' שולח שליח למי שיהרוג השליח כותב בכתב סימן אחד שהיו קוראין אותו טיט"א ותכף שהיה רואה הכתב מי שנשתלח לו ורואה הסימן ההוא היה הורג למי שהביא לו הכתב ההוא. זה מנהג שמעתי שהיה ביד האומות. ומצאתי לו סמך מן הכתוב כי טיט"א סימן קשה הוא מלשון וטאטאתיה במטאטא השמד. על כן ראיתי לומר כי מפני זה לא רצה הקב"ה לכתוב טי"ת בי' הדברות ששלח להם ביד משה רבינו ע"ה. ומשרז"ל כי הוא מפני שהיו הלוחות עתידין לישבר שלא יאמרו פסקה טובתן ר"ל כי הטי"ת מורה על הטוב הואיל ופתח בה בתורה שנאמר וירא אלהים את האור כי טוב והיא ט' ראשונה שבתורה ודבריהם אמת

פרק כ קרוב לומר כי המלאך שנשתלח להם לישראל הוא המלאך הממונה על הסרת העון וכפרת החטא והוא השרף שראה ישעיהו הנביא ע"ה עף אליו ברצפה אשר בידו שלקח במלקחיים מעל המזבח כמו שנאמר ויעף אלי אחד מן השרפים ובידו רצפה וגו' שאם לא היה זה המלאך המשתלח להם לישראל הממונה על הסרת העון וכפרת החטא וסליחת הפשע לא היה אומר להם כי לא ישא לפשעכ' כי אין בזה תימה אם לא יעשה דבר שאינו ממונ' עליו כי אין לו רשו' לעשותו על כן ראיתי לומר כי זה המלאך הנז' בכאן בתורה הוא השרף שראהו ישעיהו והוא מיכאל כמו שנראה ממה שאמר בברכות גדול שנאמר במיכאל יותר ממ"ש בגבריאל דאלו בגבריאל כתיב האיש גבריאל אשר ראיתי בחזון ואלו במיכאל כתיב ויעף אלי א' מן השרפים וגו' וידענו כי זה המלאך הוא מכח החסד והוא שר של ישראל שנאמר כי אם מיכאל שרכם והוא שר צבא ה' אשר בא אל יהושע אחרי מות משה כמש"כ עתה באתי ולפי זה הפי' נאמר שלכך נקרא שרף אע"פ שהוא של מים לפי שבא ברצפה של אש. ועוד לפי שנהפכה מדת הרחמים למדת הדין כמו שיורה עליו ענין הפרשה שנאמר לך ואמרת לעם הזה שמעו שמוע ואל תבינו וע"כ בא אליו ברצפה והמלקחיים סימן לחום גדול ולא בגחלי אש של יחזקאל שנאמר ויאמר אל האיש לבוש הבדים וגו' ומלא חפנך גחלי אש מבינות לכרובים וכתיב וישלח הכרוב את ידו מבינו'