האמונה והבטחון מז

הרבה לא היה צריך להזהירם ולומר להם לא יהיה לך אלהים אחרים על פני שהודיעם שהוא אלהיהם שכבר היה זה דבר מגונה בעיניהם. אך באמת יש בזה הפסוק רמז כי רגילים היו לעבוד לאלוהות הרבה ומספר המטיבים להם כמו שכתבתי למעל'. ומפני שהיו רגילים בזה הענין המגונה שהוא עבודת אלוהות הרבה גם מפני הצורך שלא יטעו בדעתם לו' שדבר נאה ומקובל הוא לבורא ית' לעבוד שלוחיו ומלאכיו וכוכביו וכל המשתלחים מאת כבודו לעשו' בעה"ז מעשה מן המעשי' או להיות סבה מן הפעולו' הנפעלות הן צרכי שעה כגון הנסים והנפלאו' שהוא עושה לרבים או ליחיד הן הפעולות והמעשים שהעולם מתנהג בהם משנברא ועד עתה ע"כ הזהירם שלא לטעות במחשבה הרעה והמגונה הזאת. ואין ספק כי אם לא היה הענין הזה כראוי וכהוגן בעיניהם לא היה צריך להזהירם ודומה לזה הפי' מפורש בתורה ובדברי רז"ל ע"ה והוא מה שאמר הכתו' הנה אנכי שולח מלאך לשמרך בדרך וגו' השמר מפניו ושמע בקולו אל תמר בו ועשית כל אשר אדבר ראה איך רמוז בג' פסוקים אלו כל מה שכתוב למעלה בזה הענין רמז גדול שהוא כמבואר וכמפורש התחיל ואמר הנה אנכי שולח מלאך לפניך כלו' דע שעתיד מלאך ללכת לפניך להועיל ולהטיב לך ולהדריכך בדרך אשר תלך אך לא מרשות עצמו ולא מרצון נפשו יעשה לך כל הטוב ההוא כי אם בשליחותי ואין לו כח לעשות בלא מצותי ואין לך לתלות הטובה ההיא שבאה אליך על ידו כי אם בי ולא בו לפי שאין בידו לעשות מאומה רע או טוב זהו הענין הנרמז בפסוק הנה אנכי שולח מלאך לפניך אם כן השמר מפניו ושמע בקולו אל תמר בו. כלומר אע"פ שהדבר כן באמת שאין בידו כח ורשות לעשות טובה או רעה מלבו וכל מה שהוא עושה הכל הוא עושה בשליחותי אעפ"כ לא תנהוג בו מנהג קלות ראש והמראה דבר שאין כבודי בכך זהו שאמר הכתוב כי שמי בקרבו ובפי' אמר איזהו מכובד המכבד את הבריות שנאמר כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו קרא מכבדי הבריות מכבדיו לפי שנאמר כי בצלם אלהים עשה את האדם וכן הזהיר בכאן ואמר אל תמר בו לא תנהוג בו מנהג הדיוטות אלא מנהג כבוד לא לכבודו כי אם לכבודי זהו שאמר כי שמי בקרבו ואחר שהזהיר על כבודו של מלאך ושלא לנהוג בו מנהג בזיון פירש ואמר כי אם שמע תשמע בקולו ועשית כל אשר אדבר כלומר זהו הכבוד שהזהרתיך עליו לעשות שתשמע בקולו לעשות כל אשר אדבר לא אמר ידבר אלא אדבר כלומר אם יוסיף על דברי תורה או יגרע מהם אפילו א' מן הקלות שבקלות או לעובדו בא' מן העבודות לא תשמע אליו אך לעשות כל אשר אדבר תשמע בקולו זהו רמז הרמוז בשלשה פסוקים הללו והוא קרוב למה שכתבתי ובדברי רז"ל ע"ה הוא מפורש יותר באמרם אל תמר בו אל תמירני בו כלו' אעפ"י ששלחתיו להביא עליך כל טובה ההיא הבאה עליך משמירת הדרך וההבאה בארץ ושאני מזהירך להשמר מפניו ולשמוע בקולו אל תמירני בו כי אין רשות בידו אלא בידי הוא וברשותי ובמצותי ובשליחותי הוא עושה כל מה שהוא עושה זהו כי לא ישא לפשעכם כלומר אם תפשעו בי ותעבדוהו אין בו כח לשאת הפשע ההוא שכל מה שהוא עושה אינם אלא גזרות זהו כי שמי בקרבו ועל כן תרגם אונקלוס ארי בשמי מימרי. וכל זה קרוב למה שכתבתי בענין חיוב האלהות מצד הטובה וצריך הזהרה שלא לטעות באמצעיים. הנה ביארתי למה הוצרך להזהיר באלהים בפירוש אמנם יש לשאול מה טעם נאמר על פני אחר שאמר לא יהיה לך אלהים אחרים כבר אסר אותם ומה בא להורות באו' על פני ומ"ש כל זמן שאני קיים או כל מקום שאני שם אמת הוא הפירוש הזה אך אינו מספיק למה הוצרך לומר על פני. או מה בא ללמדנו שהרי כמה מצות יש