האמונה והבטחון מד

אלו סותר דברינו ובמקום אחר אמרו שבעה דברי' נבראו קודם שנברא העולם ואלו הן תורה ותשובה וג"ע וגיהנם וכסא הכבוד ובית המקדש ושמו של משיח בין כולם ט' דברים ואומר אני כי הם קדמו להיות הח' בחכמה שהם עמה ט' אך החכם ר' עזרא ז"ל כתב בזה המאמר היא החכמה הנמשכת מלמעלה למטה בבנין והיא היתה בכלל הכל. ותשובה הוא הרוח הנטע הקו האמצעי נראה שיש בין פירושי לפירושו כהפרש שיש בין מטה למעלה. ראיתי לפרש בזה הפסוק קדש ישראל לה' ראשית תבואתה שנכתב בה"א וקרי בוי"ו יש אם למקרא ופי' ישראל של מעלה ישראל סבא של דין ושררה רמז לאצילות. ויש אם למסורת לישראל של מטה וזה בני בכורי ישראל פטר כל רחם בבני ישראל ונחזור לעניננו ונא' כי מה שכתבה התורה ידעתי את מכאוביו הוא על עיקר פירוש ידיעה המובן מן הפשט על פי דרך לשון ידיעה הנהוג ברוב המקרא ויש לנו פנים אחרים בלשון ידיעה ב' וג'. ואחד מהם הוא הנכון לפי דעתי וחפש אחריו כי תמצאנו בראש וזהו שאמר וידע אלהים. אחר שראה אותם בצער המשיך בהם כח וברכה והשקה אותם כדי שיפרו וירבו לפי שפירשו מנשותיהם כשגזר עליהם פרעה כל הבן הילוד וגו' וז"ש בהגדה וירא את עניינו זו פרישות דרך ארץ כמ"ש וירא אלהים את בני ישראל וגו' ואל תתמה מזה שהרי נאמר בכתוב ולא תצא אלהים בצבאותינו ואמר אעלה אתכם מעני מצרים וגו' תמה גדול הוא איך האריך הכתוב כל כך לשבח עצים ואבנים וטרח לכפול ארץ העמים, ועוד מי שהוא בשעבוד גדול תחת יד צריו הלא די לו שיבשרו אותו בגאולה ואפי' על מנת לצאת במדבר לא מקום זרע ותאנה וגפן אלא פרנסתו בלבד ולמה טרח הכתוב והרבה שבח העצים ואבנים. לכך אני אומר כי אין פירוש הפסוק הזה כמשמעות הפשט ומלת ארץ סמוכה היא ארץ של טובה ושל רחבה ושל זבת חלב ודבש ויהיו שמות נאמרים על התורה טובה על שם שנא' כי לקח טוב נתתי לכם רחבה על שם שנא' לכל תכלה ראיתי קץ רחבה וגו' ארץ שנאמר ארוכה מארץ מדה וגו' זבת חלב ודבש על שם שנאמר דבש וחלב תחת לשונך ופי' ואמר אל ארץ הכנעני כלומר ארץ אין האומות ההם ראויים לשבת במקום ממשלת תורה שהיא א"י וז"ש אין תורה כתורת א"י ואין חכמה כחכמת א"י. ע"א אל מקום הכנעני רמז שהבטיח לאברהם שנאמר והכנעני אז בארץ ובאותו זמן א"ל לזרעך אתן את הארץ הזאת ועתה לכה ואשלחך אל פרעה וגו' וזהו שא"ל וזה לך האות כי אנכי שלחתיך כלומר האות הנוספת במלת לכה והיה יכול לומר לך הוספתי אות ה' בעבור כי אנכי שלחתיך ומ"ש בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את וגו' כלומר ועוד הוספתי אות זה להודיעך דבר אח' וזהו בהוציאך וגו' כמספר האות הזה על ההר הזה שהוא סיני וכן הוא כי בר"ח סיון באו מדבר סיני וחנו שם ה' ימים ובששי קבלו התורה ועל אותן ה' ימים אמר בהוציאך את העם ממצרי' תעבדון ואל יהי דבר זה רחוק בעיניך לפרש אותו מלשון אותיות שהרי כך פירשו וישם ה' לקין אות חקק לו אות משמו על מצחו: ואמרו לי' מת' שמו' מה' וגו' רמז בכאן שם ד' אותיות בסוף תיבות י"ל ששאל משה פירוש השם ומהותו וב"פ נרמז בענין מ"ש רמזו בכאן בסוף תיבו' ואולי זה רמז למה שהשיג בכאן והכ' רמזו בסוף הענין בר"ת ידעתי כי דבר "ידבר "הוא וגם הנה כנגד מעלין בקדש ולא מורידין או לרמוז שכמו ששכינה למעלה כך שכינה למט': ויאמר אלהים אל משה אהיה אשר אהיה. דע כי בתורה ג' מעלות זו למעלה מזו תורה שבעל פה המאושרת והמקבלת כח מתורה שבכתב ותורה שבכתב מן האותיות שאי אפשר שתכתב בלי אותיות. וע"ז הדרך תמצא מפורש משז"ל אני אהיה עמכם