האמונה והבטחון מג

דומה לפי' היה מביט בתורה ראיה הויות בעצמו שהיו הויות ומן החכמה מתוך הויות ההם מכיר שהיו הויות החכמה שאין עתידין להגלות כך שמעתי זה הל' בשם החסיד ר' יצתק בן הרב ר' אברהם ז"ל וכן היתה דעת הרב בעל מדע באמרו מתוך שהוא יודע בעצמו יודע כל הנמצאים אעפ"כ תמה הרב בחלק השני מהעתקת ספר המורה בפ' ששי במשז"ל אין הקב"ה עושה כלום עד שמסתכל בפמליא שלו והביא שם מאמר אפלטון כי האל ית' מסתכל בעולם השפל ויאציל ממנו שפע המציאות והביא מה שאמר במקומות אחרות עד שנמלך בפמליא שלו לפיכך אין לתמוה לא ממסתכל ולא מנמלך. אעפ"י שכתב אפלטון מה שכתב כי אין דעתו המסתכל ונמלך. ומסתכל ונמלך אינם דומין זה לזה כי יש הפרש גדול בין שניה' בין מסתכל בין נמלך כי מסתכל נאמר על החכמה ונמלך על המדות. אבל לדעת הרב אין הפרש ביניהם ואמרו ששה דברים קדמו לבריאתו של עולם ויש מהם שעלו במחשבה להבראות התורה וכסא הכבוד נבראו התורה דכתיב ה' קנני ראשית דרכו. כסא הכבוד דכתיב נכון כסאך מאז. האבות עלו במחשבה להבראות שנאמר זכור עדתך קנית קדם. בית המקדש דכתיב מרום מראשון מקום מקדשנו. ושמו של משיח דכתיב יהי שמו לעולם לפני שמש ינון שמו. ר' חייא בר זעירא אמר אף התשובה שנאמר בטרם הרים יולדו וגו' תשב אנוש עד דכא. ראה אלה הראיות שהביאו לעלו במחשבה. הא' ראשי' והב' קנית ג' מרום ד' לפני שמש. ה' בטרם. ופי' עלו במחשבה כלו' נתפשטו ונתמששו עד שהיה כח במחשבה להשיגם. כאלו אמר נתעלו הושג עילויים. וכן עלה אלהים בתרועה כלומר נתעלה. כתב החכם ר' עזרא בענין המאמר הזה מכאן נלמוד כי מביט בתורה שאמר היא תורה שבעל פה ועכ"פ המעשה יוצא כפי ציור המחשבה ולכך הזהירו לקדש אדם עצמו במחשבתו לכל מעש' זה מבואר וכה"א אז ראה ויספרה ובמדרש תנחומא בזכות מה ברא הקב"ה את עולמו בזכות ישראל שנאמר קדש ישראל לה' ראשית תבואתה. אמר ר' אבא בר כהנא תבואתה כתיב ישראל עלו במחשבה כו' עד מקום מקדשינו פנימיות עכ"ל החסיד. ונראה מתוך דבריו כי סברתו בבונה את העולם מן אלה תולדות השמים והארץ ואילך הוא כתב לפני מזה עכ"פ קודם שיעשה הנגר הכלי הוא מצוייר בשכלו וזהו מביט בתורה וזהו אני חכמה שכנתי ערמה ואומר לי עצה ותושיה וגו' וזהו הבסוד אלוה תשמע וגו' וזה מי תכן את רוח ה' מזה נראה כי בונה את העולם מויאמר אלהים יהי אור עד אלה תולדות ודעתי מויאמר אלהים ואילך מביט בתורה כלומר מסתכל בחכמה והוא ידע את מקומה במדת הדין ונמצא ל' החסיד אמר על נכון ודעתי כי יש בפירוש מביט מה שיקשה לך והשב אל לבך כי נתעטף בשלמה וברא הכלי. וראיה גדולה יש לי מזה שאמר התורה קדמה לכסא הכבוד על דרך מה שיש לפרש בכסא הכבוד שהוא התורה וממה שאמר מחשבתן של ישראל קדמה לכל והקדמת התורה לכסא לפי פירושינו שלא נקרא כסא הכבוד עד שנבראו המדות שהן כסאו שנ' השמים כסאי וכבר קדמה התורה להקראות תורה שכבר קדמו האותיות החקוקות רוח מרוח כמו שכתב בספר יצירה שתים רוח מרוח חקק וחצב כ"ב אותיות. ואל יקשה לך באמרי כי הקדמת קריאת שם התורה תורה הוא בעבור שכבר קדמו האותיות החקוקות ברוח מרוח ודע כי משכילי רבני צרפת קוראי' לרוח מרוח התורה שבכתב לתורה שבע"פ כך שמעתי בשם החכם ר' יצחק הצרפתי ויש עוד אצלי שני פירושים לכסא הכבוד האחד עיקר הפשט הנעלם מן ההמון והפילוסופים נסכמים באותו הפשט והב' הוא אמצעיות התורה שבעל פה כי כל דבר נסמך ונעזר מפנימיותו וחיצונו נק' כבוד אין א' מב' פירושים