האמונה והבטחון מב

וע"כ תרגם אונקלוס לא מתוקד אסנא והנה הסנה בוער באש לשון הדלקה הוא כמו לא תבערו אש וגו' ובער עליה הכהן ואינו לשון כלייה והשחתה אבל לא יבער הסנה הוא לשון כלייה והשחתה כמו כאשר יבער הגלל עד תומו ובערת הרע מקרבך וכשראה משה כי יבער הסנה ואיננו אוכל הכיר שיש הפרש בין האש ההוא ובין האש שלנו ולא היה יודע שהיא של מעלה שאלולי היה יודע לא היה סר לראות כמו שנאמר ויאמר משה אסורה נא ואראה את המראה הגדול הזה מדוע לא יבער הסנה לפי שנתלה האש בעצם חשב כי אש הוא וכשראה כי לא יבער הסנה היה בעיניו משתנה משאר האש וע"כ קם לסור ולראות מדוע לא יבער הסנה אם נשתנה הסנה משאר העצים או האש משאר האשים וירא ה' כי סר לראות ויקרא אליו וגו'. בכאן נקרא המלאך אלהים. ויאמר משה משה וגו' כל דבור ודבור שיוצא מפיו של הקב"ה מתחלק לע' פנים שהם מדת הדין ומדת הרחמים בשנים וע"כ המלאך קורא לנביא פעמים ויאמר אל תקרב הלום וגו' כשבקש משה לסור ולראות מדוע לא יבער הסנה קראו המלאך וצוהו שלא יקרב אל המקום ההוא כמו שנא' אל תקרב הלום. ולזה המתין לדבר עמו עד שבא לראו' לא תכף שנרא' לו וכן כדי להקדימו בלא תעשה ואחר כך בעשה. אנכי' אלהי אביך וגו' אל תקרב הלום לא תעשה כלומר אל תתחכם יותר כדי להשיג מדוע לא יבער הסנה כי לא תשיגנו שאין הדבר תלוי בסנה אלא באש משא"כ אש של מטה שכל מה שלא יבער אינו מצד האש אלא מצד הדבר. של נעליך מעל רגליך עשה רמז לכ"י שנא' מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב שלא יקל ראש כנגד שכינה כמו שאמר לישראל השמר מפניו ושמע בקולו וגו' כי המקום אשר אתה עומד עליו וגו' פתח לו פתח להתבונן בקדש הסמוך לו כמו שנא' וישלח מלאך ויוציאנו ומלאך פניו הושיעם. נמצא שעדיין לא השיג אספקלריא המאירה וראיה לדבר זה מ"ש בענין כי ירא מהביט אל האלהים כמו שאני כותב במקומו. ועוד ראיה אחרת שגם ליהושע שנראה אליו שר צבא ה' וצוה אותו של נעלך מעל רגלך וגו' ואין ספק כי לא היה בנביאים מי שיתנבא באספקלרי' המאירה זולתי מרע"ה ויסתר משה פניו זכה לקלסתר פנים כי קרן עור פניו בזכות כי ירא זכה לויוראו מגשת אליו בזכות כי ירא מהביט זכה לתמונת ה' יביט זו היא אספקלרי' המאירה כמו שכתבתי ראה ראיתי את עני עמי וגו' יש בפסוק זה ג' ענינים שהם זה למעלה מזה הראשונה ראייה. למעלה ממנה שמיעה ר"ל כי כח השמיעה זך ודק יותר מכח הראייה למעלה משתיהן ידיעה שאין השלמת הראייה או השמיעה אלא בידיע' לפי שאם יראה אדם דבר או ישמע קול ולא ידע מהו כאלו לא ראה ולא שמע אותו הקול וע"כ יבואו שני ענינים אלה בתורה במקום הבנה כמו אשר לא תשמע לשונו וכן ולבי ראה וגו' והיודע דבר א' אע"פ שלא ראה אותו ולא שמע אותו לעולם הרי הוא כאלו או ראה או שמע והבן הענין הזה ואל תשכח אותו ודע שלא תקרא ידיע' עד שתהא צורת הדבר הידוע חקוקה בתוך לב היודע הפרש שיש בינו ובין זולתו לכלל מן הכללים ולפרט מן הפרטים או שתהיה עם הידיעה אמונה וכל אמונה ידיעה מדרך ראיות מכריחות להאמין שהוא כך והמקובל מפה אל פה נקרא אמונה וכל אמונה ידיעה צריכה ר"ל שיאמין מה שיודע. והנה פי' בזה הפסוק לומר איך ראיתי ואיך שמעתי כי ידעתי את מכאוביו. ובזה תעמוד על כוונת איוב באומרו העיני בשר לך וגו' לא אמר העינים לך ואם תראה אתה אך אמר העיני בשר לך כלו' העינים שלך בשר הם ויהיה משמעותו בשר ממש או י"ל בעיני בשר ויהיה משמעותו איש כמו ובשר כי יהי' בעורו ואונקלוס תרגם ארי גלי קדמי כיביהון. וזה