עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryהאמונה והבטחון

האמונה והבטחון מא

Haemuna Vehabitachon 41 · האמונה והבטחון · free full Hebrew text

Open in the reader →

הענינים האלה היה מרע"ה רועה צאן יתרו וינהג הצאן אחר המדבר. לשון אחר אינו נופל אלא א' מג' ענינים ההולך אחר חברו כמו וירדוף אחריו וילך מנוח אחרי אשתו וילכו אחריו זקני ישראל וההולך אחר רצון חבירו כמו ויקם וילך אחריה דאלישע שהוא אחר דבריה ועצתה כך אמרו רז"ל בפרק הרואה כמו אחרי ה' אלהיכם תלכו והמאחר בזמן כמו ואחר יצא אחיו אחר הדברים האלה. ואני אבוא אחריך. כלומר אחר שתלכי את לפי פשט המקרא אין אחר המדבר מא' מג' פנים אלו ודרשוהו מל' ההולך אחרי חבירו ואמר שהיה הולך אחר המדבר כלומר המדבר בורח ונעשה יישוב עד שבא אל הר האלהים חורבה ואומר אני כי מלת המדבר אינו מדבר ממש אלא מלשון ידבר עמים תחתינו שהוא לשון הנהגה כלומר מתוך המרעה נתן לבו בענין הפרנסה להבין מהיכן הכל מתפרנס ומי המתפרנסי' אם הנפש או הגוף ונכנס מענין לענין עד שהגיע להר האלהים חורבה וכמו כן אמרו אין הרים אלא אבות שנאמר שמעו הרים את ריב ה' והוא מלשון הורים לכך יש לנו לומר שגם זה רמז לאבות שהוא שני לחסד שנאמר נותן לחם לכל בשר וגו' ואמרו לא הר חורב שמו אלא הר סיני שמו ולמה נק' שמו חורב שמשם יצא חורבה לעובדי כוכבים והוא לפי דעתי ואשר חרב גאותך כלומר ישורון החרב שאמר הוא גאותך. ר"ל מדת הדין של החרב גאות' על ישראל חלילה אלא בשעה שישראל צדיקים שמאל נעשה ימין וכנגד ההר הזה היא הנפש והיא האוכלת ואומר צדיק אוכל לשובע נפשו. וכבר כתב מזה החכם ר' עזרא כפי הצורך באר היטב ומכאן היה המקדש ראוי שם כדי להשלימו בכל הענינים הדומים לקרבנות והוא היה בצפון: וירא מלאך ה' אליו מתוך הסנה כיון שנתעסק משה בחכמה הזאת יום אחר יום שנה אחר שנה משנכנס לבית יתרו עד אותו יום שא"א להיות פחות משני שנים שהרי נולדו גרשון ואליעזר ובכל שעה שהיה משה מגיע לגבול אחד מגבולות החכמה היה המדבר בורא ונעשה יישוב כלומר היה הקב"ה פותח לו שערי חכמה ורואה שעדיין לא הגיע למה שהיה דורש עד שהגיע אל ההר הזה מיד נראה לו מלאך ה' בלבת אש בענין הראוי למדת הדין וע"כ נהפך המטה לנחש וידו מצורעת ועוד אמר לו והיה לדם ביבשת. וז"ש בסוף הענין ויחר אף ה' במשה וגו' ונראה אליו מתוך הסנה אם נפרש אותו מענין שמו נאמר כי רמז לו רמז לתורה שנתנה מהר סיני כלומר סנה וסיני ענין א' הם ואם נפרש אותו על פי עניינו שהוא מין ממיני הקוצים כבר ידעת מה טיבם ומה ענינם והיכן שורשם. ואם נכניס אותו בגי' יהיה ק"כ רמז לשנותיו של משה שנא' ומשה בן ק"כ ורז"ל אמרו שנרא' לו מתוך הסנה על שם שנ' עמו אנכי בצרה ויהי' המאמר הזה שמור בידך ויועיל לך במה שאני עתיד לכתוב וירא והנה הסנה בוער באש והסנה איננו אוכל כל השגה שאדם משיג בין בעין בין בלב תחלת' ב' ענינים ר"ל איזה מהם שישיג תחלה והם האחד להשיג ולהזכיר הדמיון שיש בין המושג הזה ובין מיני הנמצאים האחרים והשני להזכיר ההפרש שיש בינו ובין שאר מיני הנמצאים. ושני הענינים האלה היו בכאן כשראה הסנה בוער באש הכור שהוא אש שהרי נדמה אליו בענין ההבער לאש של מטה שהרי היה ההפרש ביניהם בענין האכילה הראויה לאש ע"כ אמר והנה הסנה בוער באש והסנה איננו אוכל ולפי שנדמה אליו אש ולא היה אוכל לפיכך קם לסור ולראות מדוע לא יבער הסנה באש ואלו היה ההבער נאמר על האש היה אומר מדוע לא תבער האש אע"פ שמצאנו אש בלשון זכר אחרי רבים להטות ועוד שהיל"ל בסנה כי בכל מקום שההבער מיוחס אל האש המלה המורה על הפעול בא באות בי"ת ותבער אש בעדתם ותבער בם כי בערה בם וכן רבים