האמונה והבטחון לט

תורה שבעל פה וחכמה שיש להבין באו' בל ידעום ולא אמר לא ידעום ועל ל"ב נתיבות אלו רמז הכתוב מלא אותם חכמת לב. וזהו ענין קונה לב וחסר לב שאין משמעותו לב ממש כי מי שאין לו לב לא יקנה מאחר גם לא יחיה מי שהוא חסר לב וכנגד ח' אזכרות שיש בי' הדברות יש בתורה טמא וטהור אסור ומותר חייב ופטור פסול וכשר וכנגד ח' פנים אלו נאמר בתורה כי יפלא ממך דבר וגו' דברי ריבות הרי ח' ועל ידם הזהיר הכתוב וקמת ועלית וכנגדם אמר דוד אלפ"א בית"א בח' פנים והבטיח' התורה שלא ישבתו ח' דברי' ואלו הן זרע וקציר וקור וחום וקיץ וחורף ויום ולילה לא ישבתו. ואם תרצה לומר כי לא ישבתו נאמר על יום ולילה גם הוא טוב ויהיה פשט הכתוב עוד כל ימי הארץ זרע וקציר וגו' אלו ששה כנגד ששה סדרי משנה ויום ולילה לא ישבתו כי בהתמדת היום והליל' הבריות מתקיימות. וה' דברות האחרונות אע"פ שלא הזכיר שמו בהן שהוא עולה בגי' כ"ו יש בהן כ"ו תיבות מלא תרצח עד אשר לרעך ולפי שהוצרך להזכיר שמו ח' פעמים בי' הדברות מתברך הבוטח בו בח' ברכות כמו שנאמר ברוך הגבר אשר יבטח בה' שניה והיה ה' מבטחו כלומר לא יבוש מן הבטחון ואין כפל לשון כי אין בכל התורה כפל ללא צורך ק"ו מלשון קצרה שהרבה מקומות יש בתורה שמוציא דבר מגונה מפיו כדי לתפוש דרך קצרה זולתי מקומות מעטים שמאריך בלשונו תיבה או שתים או יותר כדי שלא יוציא דבר מגונה מפיו ולמדנו מזה שני דברים האחד שלא יוציא אדם דבר מגונה מפיו כל היכא דכי הדדי נינהו והב' שאם יצטרך להוסיף בדברו יותר מט' אותיות אין לו לחוש הרי הוא מוציא דבר מגונה מפיו ביותר אינו צריך להוסיף יותר מח' אותיות אבל אם רצה להחמיר עד תבא עליו ברכה ואם בלבך רמז לי"ו בתורה לתפוש דרך קצרה איך יתכן להיות בה דבר ולשון ללא צורך ובאמת צריכין אנו לומר כי יש בתורה עכ"פ כפל לשון ללא צורך שאם לא כן לא היה נמצא הכפל בדבור בני אדם הממהרים לדבר עד שכופלים דברים פעמים ושלש. וכי לזה הענין אם יהיה הכפל במקום אחד ללא צורך בשאר המקומות יהיה כפל לצורך ענין. וגם המקום ההוא הא' אין ראוי לומר עליו שהוא ללא צורך לפי הטעם שכתבתי בו הוא בעבור שימצא הכפל בלשון בני אדם נמצא כולם לצורך. על כן אמרתי כי יהיה ה' מבטחו ברכה שניה היא. ג' והיה כעץ שתול על פלגי מים. ד' ועל יובל ישלח שרשיו. ה' ולא יירא כי יבוא חום. ו' והיה עליהו רענן. ז' ובשנת בצורת לא ידאג. ח' ולא ימיש מעשות פרי. ומי שבטתונו על ב"ו נתקלל בח' ארור הגבר אשר בטח באדם ב' ושם בשר זרועו כלו' יצטרך לבריות ולמתנת ב"ו וצופה לטובה המגעת אליו מאתם וע"כ ישים בשר זרועו. ג' ומן ה' יסיר לבו כלומר ולא תהיה תפלתו נשמעת והוא צועק ואינו נענה ומתיאש מן הרחמים ד' והיה כערער בערבה. ה' ולא יראה כי יבא טוב ו' ושכן חררים במדבר ז' ארץ מלחה. ח' לא תשב. ח' ברכות וח' קללות כנגד ח' פעמים שהזכיר שמו בי' הדברות שנא' במקו' אחר מלא כל הארץ כבודו ונאמר חסד ה' מלאה הארץ לומר כי החסד נקרא כבוד ושמעתי מי שהיה קורא אותו כבוד ראשון וקורא הגבורה כבוד שני והרבה דברים נקראו כבוד נסתר והנעלם מן ההשגה ושאין בלבו לחקור אותו נקרא כבוד שנאמר כבוד אלהים הסתר דבר. והחכמה נקרא כבוד שנאמר כבוד חכמים ינחלו. כענין הכתוב בספר הבהיר מאי ניהו מלא כל הארץ כבודו אלא כל אותה שנבראת ביום שהיא למעלה כנגד ישראל מלאה ומאי ניהו חכמה דכתיב כבוד חכמים ינחלו ע"כ וכתיב ומארצו יצאו ומאורייתא נפקו שנא' ובלב כל חכם לב נתתי חכמה. והנשמה נק' כבוד שנאמר למען יזמרך כבוד ואומר עורה כבודי והגוף נקרא כבוד שנאמר וכבודי לעפר ישכן סלה וי"מ כי הוא נאמר