האמונה והבטחון לו

הקודש שורה בעולם הרמוז בפסוק זה ישראל מתעלים ומצליחים ואויביהם כלים ויאמר השמד מל' האמירך כלומר האמר והשמד על השונאים להשמידם ולהאבידם ואמר מעונה אלהי קדם הוא מעונו של עולמו ואין עולמו מעונו והדומה למה שכתב בספר הבהיר למה ס' סתומה מכל צד כמו שכתבתי בפ"ק ובירושלמי מפני מה מכנים שמו של הקב"ה וקורין אותו מקום לו' שהוא מקומו של עולם וכו' ר' הונא בשם ר' אמי אמר כתיב מעונה אלהי קדם לומר שהוא מעונו של עולם וכו' ר' יוסי בר חלפתא אמר כתיב ויאמר ה' הנה מקום אתי שהוא מקומו של עולם וכו'. א"ר בשם ר' יעקב ה' בם סיני בקדש לא מסתברא אלא קדש בסיני לומר שהוא מקום של עולמו וכו'

פרק טז הצדיקים הדבקים נקרא מרכבה אך האח' יקרא לבדו כסא כמו המושג אליו שאין דרך הא' להקרא מרכבה שאין מרכבה פחותה מד' והמרכבה כוללת הכסא והחיות והכסא אע"פ שהוא כולל הכל הוא תאר מיוחד, למדה אחת אי זה מהן שתהיה. והמדות נתנו לאבות כמו שנ' תתן אמת ליעקב חסד לאברה' ועוד כתיב תנה עוזך לעבדך וגו' וכתיב אלהים משפטיך למלך תן וגו' ותתן לי מגן ישעך וגו' וישעך במקום זה מדת הדין כי התיבות הנזכר במקום אחד למדת הדין לבד נזכר במקום אחר לרחמים והכל לפי הענין ולפי הצריך. כמו השם הנכבד בן ד' אותיות שהוא נאמר ברוב המקומות על הרחמים ופעמים נזכר על הדין ושם של אדני שהוא מדת הדין ונזכר על הדין בהרבה מקומות. פעמים שהוא נזכר על הרחמים. והוא שאמרו גדולים צדיקים שמהפכין מדת הדין למדת הרחמים והרשעים מהפכין מדת הרחמים למד"ה ע"ד הפי' האחד מב' הפירושים שיש לי בזה המאמר וכן כל שאר המדות זולתי המדות שפירושן כמשמען כמו חסד ושלום ורחמים והדומה להם שלא יתכן לומר שהם נאמרים על הדין אך יתכן לומר כי הם מדות הרחמים הבאות מכח הדין ואותו החסד הוא בדין וכן שאר המדות הדומות לאלו או נאמר כי הדין נוהג שיתנהג העולם או האדם עם חברו בחסד ולא יתכן לומר כי הבורא מרחם שלא כדין כי אין לפניו משוא פנים וכשהוא מרחם בדין הוא מרחם. ואמרו ואכנס לבני לפנים משורת הדין אם לא היה לפניו הדין כך לא היה אומר כך וזהו שאמר היה הכסא מתמוטט עד שסמכו בחסד וחסד הוא לפנים משורת הדין ולולי החסד לא היה עולם מתקיים ולא נברא שנא' עולם חסד יבנה ואומר והוכן בחסד כסא נמצא שיש לו מן הדין להתנהג עם כל בריותיו בחסד וברחמים עד שתמלא סאתם או עד שתכלה זכותם הראוי להם בעוה"ז וישעך שאמר דוד הוא מד"ה לפי שסמך לו וימינך תסעדני והוא מד"ה כדכתי' מימינם ומשמאלם וארז"ל וכי יש שמאל למעלה והא כתיב ימינך ה' נאדרי בכח ימינך ה' תרעץ אויב אלא אלו מלמדים זכות ואלו מלמדים חובה ויהיה זה הפסוק ר"ל ותתן לי מגן ישעך מסכים עם הכתוב שאומר אורי וישעי לפי הדרך הזאת יהיה פשט הכתוב כך נתת לו למגן ולצנה ישעך קרא שם כחו ישעי ויתכן לומר כי מלת מגן של ישעך רמז לומר פנין שמאלית כדרך המגן להיות בשמאל ויהיה ישעך נאמר על האמצעי שלא כדרך הכתוב שאמר ה' אורי וישעי שאין אור אלא תורה שנאמר כי נר מצוה ותורה אור ויהיה ראיה לזה מה שקראו דוד להקב"ה שמש ומגן שנא' כי שמש ומגן ה' וע' פנים לתורה. ואה"כ וענותך תרבני ופי' ענותך נתינת כח ועוד מל' אענה את השמים ובמשנה הכל לפי הענוה ויש שגורסים ענוה בו' ופי' מה שתענה הארץ כך כתב הרמב"ם ז"ל בפי' המשניות שלו במסכת פיאה וראיה לזה הפי' מ"ש בספר שמואל