האמונה והבטחון לא

בדברי רז"ל כמו שכתבתי בפרק ה'. ולפי שאות ה"א רמז לשאול הוסיפה באברהם עד שבא לצוות במצות מילה שנ' התהלך לפני והיה תמי' במצות מילה ואותה שעה הוסיף ה"א על שמו שבזכות המילה ישראל נצולין מגיהנם דכתי' גם את בדם בריתך שלחתי אסיריך מבור אין מים בו והחכמ' הזאת הנרמז' באות ה' היא החכמה שנתנה לשלמה זהו שאה"כ ראו כי חכמת אלהים בקרבו לעשות משפט והוא מה שבקש ממנו שלמה כששאל לב שומע והיא החכמה שהזכירו בירושלמי בענין טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך שאלו לתורה החוטא מהו עונשו א"ל יביא קרבן ויכופר לו. שאלו לנבואה החוטא מהו עונשו אמרה להם הנפש החוטאת היא תמות. שאלו לדוד החוטא מהו עונשו א"ל יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את ה' הללויה. שאלו לחכמה החוטא מהו עונשו א"ל חטאים תרדף רעה ואת צדיקים ישלם טוב שאלו להקב"ה חוטא מהו עונשו א"ל יעשה תשובה ואני מקבלו ופירוש המאמר הזה נ"ל השמים ושני עמודיו ודוד הוא יסוד העולם והחכמה הוא שלמה. ותשובה לתשובה הוא בינה כמו שאמר הכ' וסור מרע בינה. והחכמה הזאת נקראת כסא ה' שנאמר וישב שלמה על כסא ה' כסא דוד שנאמר וישב על כסא דוד אביו וי"ל כי מה שאמר ושלמה ישב על כסא דוד הוא נאמר על כסא מלכותו ממש ומה שאמר וישב שלמה על כסא ה' נאמ' על כוונת פירוש שפירשנו שהוא כח מלכות בית דוד ואומר בעת ההיא יקראו לירושלים כסא ה' והוא רמז למד"ה שבמדת הדין נברא העולם וכתי' בראשית ברא אלהים. וזה השם הוא מדת הדין ונברא בה"א לכך יש לנו לומר שה' מדת הדין. וזהו שאמר הכתוב תפול עליהם אימתה שתי מלות כלומר אימת ה' ופחד. אך מה שאמר הכ' כי טוב זמרה אלהינו אעפ"י שיש לנו לו' שהוא מקיר כמו טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון אומר אני שהוא צווי ותוספת הה"א פירוש למי מזמר שאין לך כל אות ואות באל"ף בי"ת שלא תהא רמז להקב"ה וזהו פ' הפסוק את ה' כי טוב צדיק כמו שאמר אין טוב אלא צדיק שנאמר אמרו צדיק כי טוב זמר ה"א אלהינו כי נעים זהו הקב"ה שנ' הנך יפה דודי אף נעי' נאוה תהל' להיות לו. בונה ירושלים לשון כלה שנאמר ויבן ה' אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם וארז"ל מלמד שקלעה הקב"ה לחוה ככלה והביאה לאדם שכן בכרכי הים קורין לקלעית' בנייתא ואחר כך נדחי ישראל יכנס תחלה למעלה ואח"כ למטה וזהו מה שאה"כ הנה אנכי מרביץ בפוך אבניך ויסדתיך בספירים וכתיב ושמתי כדכד שמשותיך ושעריך לאבני אקדח וכל גבולך לאבני חפץ ואח"כ וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך ופירושו אמר אין כל אומה ואומה נופלת למטה עד שתפול שרה תחלה למעלה שנאמר יפקוד ה' על צבא המרום במרום וגו' ולפי המאמר הזה יש לומר שאין כל אומה ואומה עומדת למטה עד שעומד שרה תחלה למעלה. ע"כ אמר הכתוב ציון במשפט תפדה למעלה ושביה בצדקה למטה זהו הענין הנראה בשתי פסוקים אלו שהם כי טוב זמרה אלהינו ובונה ירושלים לפי שיש פי' תוספות ה"א במלת זמרה שהיא ה' ראשונה של שם בן ד' אותיות אבל הה"א שנוספת במלת אימתה היא הה"א השניה ואח"כ אמר ופחד והיא המדה שנתנה ליצחק כמו שקרא ליעקב ופחד יצחק שנתן חסד לאברהם ואמת ליעקב שנאמר תתן אמת ליעקב וגו' ופחד נתן ליצחק

פרק טו המדות הללו נתנו לאבות והוא כמו שארז"ל במדה שאדם מודד בה מודדין לו לפי שנתנסה אברהם אע"ה במדת החסד כדכתיב ויטע אשל ונוטריקון שלו אכילה שתיה לויה לפיכך ניתנה לו מדת החסד. ולפי שגבר יצחק ביצרו ונתרצה להתקרב עצמו עולה תמימה לפני בוראו ופחד מיוצרו ולפיכך