האמונה והבטחון ל

כי בצלם אלהים עשה את האדם ואמרו ואברככה זה שאומר אלהי אברה'. זהו לפי פי' מ"ר. אבל על דרך פשט י"ל שהוסיף אות אחת על שמו לפי שגלוי וידוע לפניו שעתידות האמהות לינשא לשלש האבות שהן שרה ורבקה לאה ורחל שהאותיות שלהן י"ג ושל אבות י"ב לכך הוסיף אות אחת על שמו של אברהם נמצאו בין כולם כ"ו, אותיות כנגד גימטריא של שם בן ד' אותיות ולמה הוסיף ה"א יותר משאר אותיות לפי שגלוי וידוע לפניו שעתיד יעקב שיכתב מלא כמו שמצינו שנכתב יעקב מלא בוי"ו בה' מקומות הרי ה' ו' שמו של הקב"ה. ומ"ש כי יעקב נטל אות וא"ו מאליהו כדי שיבוא ויבשר את בניו טעם זה מספיק הוא לאות אחת ואינו מספיק לאות וי"ו שיכול ליטול ממנו אות אחרת ומפני מה נטל ו' אבל הטעם המספיק לזה לפי הפשט הוא מה שכתבתי וכן נאמר לפי הפשט שהטעם לתוספת אות ביעקב לפי שנקרא שמו ישראל והיה מספר האותיות (י"ג) ל"א הוסיף עוד אות אחת להשלים ל"ב נתיבות חכמה נמצא של אברהם להשלים י"ג ושל יעקב להשלים ל"ב ודברי רבותינו דברי אלהים חיים אבל אני אומר שאלמלא לא היה תוספת ביעקב מן הטעם שאמרתי ראוי היה מן הטעם שכתבתי ואין בזה הפסד לדברי ולמה הוסיף באברהם וביעקב וביצחק לא הוסיף לפי שיצחק מדתו דין כמו שאני עתיד לכתוב לך לא הוסיף בו ונחזור לענייננו ולמה בטל כח המזל של שרה באות ה' לפי שכל המזלות נמסרו להם בו' ימי בראשית עם בריאת העולם אלא שכל אחד פועל בזמנו הקצוב לו כמו שנאמר לכל זמן ועת לכל חפץ ומפני שנברא העולם בה"א בטל כח המזל שהוא בכלל בריאת עולם בה' ודומה לענין זה מש"נ בהפיכת סדום שנא' המכסה אני מאברהם אמר הקב"ה מה שאני עושה בסדום לא יפה לי לעשות שלא מדעתו אני נתתי לו את הארץ וכו' אף כאן בה' ברא את העולם ובטל בה' כח המזל כדי שלא יאמרו הוא גזר ואחר מבטל אלא הגוזר הוא המבטל ואין אחר יכול לבטל המושל הוא הפותח הוא הסוגר וזהו ענין החרש והמסגר. והענין בזה אל יהי קל בעיניך ושמרהו וזכור אותו תמיד ג' או ד' או ה' פעמים ביום מבקר ועד ערב ויבאר לך סתומות בהבינך אותו ותלמוד ממנו לענינים אחרים

פרק יד כבר התבאר לנו שהחכמה ותבונה ודעת נרמזים באות ה' ועל כן אני אומר כי נקראת חכמה והיא נקראת תבונה ונקראת דעת. ולא אלו בלבד אלא כל דבר וענין ושם ומדה שנזכר בשום פנים בבריאת עולם יכול אני לקרותם בו. כגון י' דברים שבהן נברא העולם כמו שכתבתים בפרק י"ב וכגון דבר ורוח שנאמר בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם. וכגון שעל וזרת ושליש שנאמר מי מדד בשעלו מים ושמים בזרת תכן וכל בשליש עפר הארץ ומאמר כמ"ש שנברא העולם בי' מאמרות לכך יש לומר כי כל מקום שנאמר בו לשון אמירה יכול אני לפרש אותו בתורה שבע"פ וכן כתב החכם ר' עזרא וזהו מה שכתוב באיכה רבה א"ר יוחנן כי מאסו את תורת ה' זו תורה שבע"פ. וכן י"ל כ"מ שיש בו לשון דבור יכול אני לפרש אותו בתורה שבע"פ וז"ש בב"ר שעשר לשונות של נבואות הם קשה שבכולם דבר שנא' דבר האיש אדוני הארץ אתנו קשות ר"ל כי הוא מדת הדין ובברכות מהו דתימא דינא שלמא בעלמא הוא ולא אתיא שכינה קמ"ל דינא נמי היינו תורה ובספר הבהיר אין דין אם אין חכמה שנאמר וה' נתן חכמה לשלמה ואחר כך דן את הדין על מתכונתו נמצאו כל הדברים זה בזה פנים בתוך פנים וראוי ליתן את של זה בזה והבורא הכל מיוחד בכול' וכולם מיוחדים בו וכשם שיש חכמה לרעה ויש חכמה לטובה כך אות ה"א רמז לירידת שאול והעליה ממנו כמו שמפורש בהגדה