האמונה והבטחון כט

דלמעלה אין לו עמידה ולא ישיבה ולא תחרות ולא קנאה ולא ערף ולא עיפוי שמא ח"ו ב' רשויות הם אפקו' למטטרון ומחיוהו שיתין פולסי דנורא ואתיהיבת ליה רשותא למקלינהו לכולהו זכותיה דאחר יצתה ב"ק ואמר שובו בנים שובבים חוץ מאחר נפק אחר לתרבות רעה. ר"ע עלה בשלום וירד בשלום עליו הכתוב אומר משכני אחריך ואף רבי עקיבא בקשו מלאכי השרת לדוחפו. א"ל הקב"ה הניחו לזקן זה כדאי הוא להשתמש בכבודי מאי דרש אמ' רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן ואתא מרבבות קודש אות הוא ברבבה שלו. רבן שמעון בן גמליאל אומר אמר ה' צבאות שמו אדון הוא בצבא שלו ר' חייא בר רבה א"ר יוחנן לא ברוח ה' וכו'. ובמסכת ע"א י"ב שעות ביום ג' ראשונות יושב הקב"ה ועוסק בתורה שניות יושב וזן את העולם כולו מקרני ראמים ועד ביצי כנים שלישיות יושב ושוחק עם לויתן שנאמר לויתן זה יצרת לשחק בו אמר רב נחמן בר יצחק כו' אלא ברביעיות מאי עביד יושב מלמד תינוקות של בית רבן תורה שנאמר את מי יורה דעה ואת מי יבין שמועה למי יורה דעה ולמי יבין שמועה לגמולי חלב עתיקי משדים. מעיקרא מאן מלמד להו אי בעית אימא מטטרון ואב"א הא והא עביד קב"ה. לכך יש לו' שכל זה ראיה למה שכתבתי וכנגד ד' מאות אותיות אלו של חשבון הה"א נגזר על אברה' אבינו להשתעבד ד' מאות שנה שנא' ויאמר לאברם ידוע תדע וכל כך למה יש לומר לפי ששלטה ביה עינו של שטן וי"ל לפי שנולד יצחק מבין שני ההי"ן שנוסף אחד באברהם ואחד בשר'. והענין דומה למה שאמרו רבותינו שלש מתנות טובות נתן להם הקב"ה לישראל וכולם לא נתנו אלא ידי יסורין ואלו הן תורה וארץ ישראל ועולם הבא תורה דכתיב אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו. א"י דכתיב כי כאשר ייסר איש את בנו ה' אלהיך מייסרך. וכתיב בתריה כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה. העה"ב דכתיב כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחת מוסר. אף כאן גזר ד' מאות שנה על זרעו כשבא להבטיחו שיצא ממנו זרע שיירש את הארץ שנאמ' אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את הארץ הזאת לרשתה ואין לשון ירושה נופל אלא על מי שיש לו זרע דכתיב קחה לי עגלה משלשת ועז משלשת וגו' וכרת לו הברית בין הבתרים כשהיה בן ע' שנה שנא' ומושב בני ישראל אשר ישבו בארץ מצרים ל' שנה וד' מאות שנה והחשבון הזה מתחיל מברית בין הבתרים שהיה א"א אז בן ע' ועשה שלשים שנה עד שנולד יצחק והיה אברהם בן מאת שנה שנא' ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו וד' מאות שנה משנולד עד שיצאו ממצרים הרי ל' שנה וד' מאות. ואל יקשה בעיניך דבר זה כשתמצא לתת לך את הארץ גו' שתבין ממנו שהיה עומד בא"י וכתיב בן חמש ושבעים שנה בצאתו מחרן שכבר יצא משם קודם לכן ואחרי כן חזר שם ויצא כשהיה בן ע"ה שנה כך מפרש בסדר עולם וארבע מאות הללו תחילתן משנולד יצחק

פרק יג שני ההי' הללו שהם ה"א של אברה"ם ושל שר"ה אין טעם תוספת זה כטעם תוספת זו שה"א של שרה היה לבטל כח המזל כמו שאומר שרי לא תלד שרה תלד אבל ה"א של אברהם למה אם להוליד כבר הוליד ישמעאל קודם שנקרא אברהם שהרי יצא ממנו ישמעאל בעוד שהיה שמו אברם ולמה הוסיף הקב"ה ה"א בשמו כדי שיהא עולה למנין אברככה שהוא בגי' רמ"ח מצות עשה וכנגד רמ"ח אברים ואחר כך יצא ממנו זרע שהיה ראוי לברכה ושיתיחד שמו של הקב"ה עליו ככה פירשוהו בב"ר ועוד אמרו למה הוסיף הקב"ה באברהם ה"א משאר אותיות אלא כדי שיזכו כל אבריו של אדם לחיי העה"ב כביכול כי נשלם הענין דכתי'