האמונה והבטחון כח

שנ' תורת ה' תמימה משיבת נפש. עדות ה' פקודי ה'. מצות ה' יראת ה'. משפטי ה' אמת צדקו יחדיו הם כלם במדת הצדק שהיא מורה על מד"ה כש"נ צדק צדק תרדוף הלך אחר ב"ד יפה הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש ונופת צופים כולם הם ממדת ידיו של הקב"ה הנקרא זהב שנא' ידיו גלילי זהב ומפז רב זו עטרה שבראשו של הקב"ה שנא' ראשו כתם פז ומתוקים מדבש כלו' הם הם המתק שבשפתות הכלה שהיא כנסת ישראל שנא' נפת תטפנה שפתותיך כלה וכמו שהם נכללים במדת הצדק כך הם נכללים באות ה"א ונאמר שהצדק נקרא ה"א וכמו כן יש לנו לומר שבג' דברים הללו שבהם נברא העולם שהם חכמה ותבונה ודעת נרמזי' באות ה"א ועוד מצינו שניתוספו ליוסף ע' לשון באות ה"א בשעה שבא לפני פרעה ולא היה יודע אלא לשה"ק והיה כתוב בנימוסי מצרים שלא ימלוך עליהם אלא מי שיודע ע' לשון בלבד והוסיף הקב"ה ה"א בשמו וקרא שמו יהוסף כדי שידע שבעים לשון וזהו שאמר הכתוב עדות ביהוסף שמו בצאתו על ארץ מצרים שפת לא ידעתי אשמע נמצא עכשיו כי ע"ג דברים כמנין חכמ"ה נרמזים באות ה"א וכשאנו מקיפין את החשבון ונאמר ה' פעמים ע"ג יהיו שס"ה כנגד שס"ה מצות ל"ת ולפי שהוא מורה על הנקבה כמו אמרה אכלה והדומה להם לכך הם חייבות בכל מצות ל"ת בין שהזמן גרמא ובין שאין הזמן גרמא חוץ ממצות מעטות ועוד אמרו רבותינו במק"א בי' דברי' נברא העולם כמו שמפורש אר"ח בר טוביה בי' דברים נברא העולם ואלו הם בחכמה בתבונה בדעת בכח בגבורה בגערה בצדק במשפט בחסד ברחמים בחכמה ובתבונה שנ' ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה בכח וגבורה שנ' מכין הרים בכחו נאזר בגבורה בגערה דכתיב עמודי שמים ירופפו ויתמהו מגערתו בצדק ובמשפט דכתי' צדק ומשפט מכון כסאך בחסד וברחמים דכתיב זכור רחמיך ה' וחסדיך הרי לך י' דברים שבהם נברא העולם הוצא מהן ג' שכבר כללנו אותם במנין חכמה נשארו שבעה וחכמה הרי שמונים וכשאנו באים להקיף החשבון ה' פעמים שמנים יהיו ד' מאות והראות מכח הה"א כמו שאני עתיד לכתוב ע"כ יש לומר כי משם בא כח של עין הרע וכן עי"ן ר"ע בגי' ד' מאות ומצאתי בתשובת שאלה של גאון כי עין הרע רובו נמצא בתלמידי חכמים ואינו כרצונם וזהו שאמרו כ"מ שנתנו חכמים עיניהם מיד נשרף ראה המאמר הזה איך הוא מסכים עם מה שכתבתי ועוד אמרו כ"מ שנתנו חכמים עיניהם או מיתה או עוני ועין רע זה של ת"ח רובו נמצא בשביל חלישת הדעת שהחכמה פוגעת באיש ההוא שמצער אותו ומחליש דעתו ומפסיק מן החכמה שהוא עוסק בה ומחשב אותה בלבו כענין מה שאה"כ ובוקע עצים יסכן בם כן החכמה הבוקע יסתכן בעצמו מפני כח החכמה שרואה אותו וחלש דעתו. וראיה גדולה לזה הענין מה שאמרו במדרש שה"ש הביאני המלך חדריו תמן תנינן ד' נכנסו לפרדס ואלו הן בן עזאי ובן זומא ואלישע בן אבויה ורבי עקיבא. בן עזאי הציץ ונפגע ועליו הכ"א דבש מצאת אכול דיך בן זומא הציץ ומת ועליו הכ"א יקר בעיני ה' המותה לחסידיו. אלישע בן אבויה קיצץ בנטיעות כיצד קיצץ בנטיעות שהיה נכנס לבתי כנסיות ולבתי מדרשות וראה תינוקות שמצליחין בתורה הוה אמר עליהן מלה אינון מסתתמין ועליו הכתוב א' אל תתן את פיך לחטיא את בשרך ר' עקיבא עלה לשלום וירד לשלום אמר לא מפני שאני גדול מחברי אלא כך שנו חכמים מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך עליו הכ' או' הביאני המלך חדריו ת"ר ד' לפרדס וכו' אחר קיצץ בנטיעות עליו הכת' אומר אל תתן את פיך לחטיא את בשרך מאי חזא חזא מטטרון דאיתייהיבא ליה רשותא חדא שעתא ביומא למיכתב זכותייהו של ישראל אמר גמירי