האמונה והבטחון כז

חלקים כוללים כל שאר החלקים והם טוב ורע וכשהיו אלו הב' טבעים נתחייב כל א' צורה בפני עצמו הראוי לו להתאצל עליהם והיא שואבת ממנה תמיד כמו שהם כוללים כל טבע כך צורת' כוללת כל צורה. ומרוב שהם דקים וזכים וראוים זה לזה ומקבלים זא"ז ולא יש פירוד ביניהם אבל הם מתחברים חבור היחוד והרצון עד יקראו בשם א' ולפי שסוף כל דבר דומה לתחלתו נקרא סוף הכסא הזה חכמה הוא צורה א' מן הב' וממנה ולחוץ נכנס הפרוד ובהיותם בצורתן יפרדו איש מעל אחיו וכשנברא העולם נברא בג' דברים אלו והן חכמה ותבונה ודעת שנ' ה' בחכמ' וכו' כונן שמים בתבונה בדעתו וגו' וכ' בראשית ברא אע"פ שאמרו אין ראשית אלא חכמה יסד וברא ב' עניינים והם צריך לבנין כמו יסד בציון אבן כמו יסד ארץ על מכוניה ותבין שעניני הבריאה כי הוא עומד בעצמו כמו האדם שנאמ' בו בריאה על הארץ שנ' ואדם עליה בראתי וכן ברא אלהים אדם על הארץ והוא מתנועע הנה והנה אבל מי שנ' בו יסוד לא יתכן להתנועע ולזוו ממקומו או תאמר כי מכוניה זנים הא' הוא הנקרא ראשית ובו ברא והב' הוא הנקרא חכמה ובו יסד ובפירוש פר' בראשית תבין ענין הבריאה ואח"כ תעמוד על ענין היסוד וארז"ל אלה תולדות השמי' הארץ בהבראם בהא בראם ולמה בהא לפי שהיא נוחה בקריאתה יותר מכל האותיות כך לא בעמל ולא ביגיעה ברא הקב"ה את עולמו אלא בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם והיא שניה של שם כמו שכתבתי בפ"ק ואל תתמה אם היא נקראת כן כן כל אחת ואחת משאר האותיות ועל כן כתוב בספר יצירה כיצד שקלן והמירן אל"ף כו' ואם לא היתה כל אות ואות כוללת את כלם לא יתכן בהם השקול והמרה. אבל באמת כלם כוללות זו את זו ועל כן יקראו בשם של זה לזה ונתן את האמור של זה לזה ושל זה לזה אבל באות ה"א אנו צריכים לזכור את הדבר תמיד לפי שבה נברא העולם. ועוד יש ענינים וטעמים אחרים ובכאן אני כולל כל הטעמים כתיב בתורה ויהי בנסוע הארון ויאמר משה קומה ה' היל"ל קום אלהים משני טעמים האחד כדי לקצר דבריו שלא יאריך בדבר ואם הוא צריך לעשות נקמה בגוים תוכחו' בלאומים היה לו לזכור השם שהוא מדת הדין כמו שאמר דוד יקום אלהים יפוצו אויביו וינוסו משנאיו מפניו וא"ת כי מספר האותיות שיש בקומה ה' כמספר האותיות שיש ביקום אלהים עדיין יש להשיב מפני מה הזכיר מד"ר ולא הזכיר מד"ה. וא"ת לא רצה משה להזכיר מדת הדין לפי שהיה דור המדבר קשה עורף והיה מתירא שמא יפגע בהם מד"ה שמצינו במק"א שאמר לו הקב"ה כי עם קשה עורף אתה פן אכלך בדרך. א"כ נאמר לך מפני מה האריך לומר קומה ה' והיה מספיק לו לרמוז מד"ה הנקראה בהרבה מקומות ה' ולמדנו שהשם שהזכיר היא מדת הדין כי אות ה"א רמז הוא למדת הדין כמו שאני עתיד לכתוב ואלו לא האריך ואמר קום ה' הייתי אומר שהוא מדת רחמים אלא שנהפך למה"ד לתפלתו של משה. ואילו אמר קום אלהים היה מסתיר ממנו מה שאנו למדים מתוספת הה"א ובנחה יאמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל ובנחה כתוב בה"א שובה ה' לא אמר שוב אלא שובה ראה לפי הדברים האלה כי יש בפסוק ויהי בנסוע ג' דברים וכנגדן ג' בפסוק ובנחה יאמר כנגד הארון ה"א במלת ובנחה כאלו אמר ובנח ה"א ר"ל שהארון נקר' ה"א והלוחות שהן כוללות כל המדות היו מונחות בארון ויתכן לומר כי יש אם למסורת ויהיה ארון נקבה וכנגד ה"א שבקומה ה"א בשובה ושמו של הקב"ה עם כל אחד ואחד ע"כ אל יהי רחוק בעיניך מה שכתבתי שראויה היא הה"א שתקרא בכל שם ומדה שיש לשאר אותיות כי בה מתיחדים כל המדות וכל האותיות כמו שנכללו במדת הצדק