האמונה והבטחון כו

רמז לפסיעה גסה שנוטלת אחת מת"ק ממאור עיניו של אדם ומהדר ליה בקידושא דבי שמשי מצאתי בפי' יהודה נקרא על שם השבת שהיא מצוה ראשונ' שנתנה לישראל וכתיב בה טוב להודות והיא מצוה לעשרת הדברות וכן יהודה ד' בלידה ועוד אדבר על ענין השבטים ואכתוב ביהודה ענין אחר ואולי יהיו שני ענינים כענין סותרין זה את זה ולא כן הדבר אך כולם נכוחים למבין וכל אחד ואחד לפי ענינו הוא מה שכתבתי בדברים אחרי' זכתה רות המואביה ויצא ממנה דוד ונקראת רות לפי דעתי לפי שקבלה מצות שהוסיף הקב"ה לישראל יתר על שאר האומות ובאה ממואב שעולה בגי' מ"ט וקבלה עליה את התורה שנדרשת במ"ט פנים טהור ובמ"ט פנים טמא וראוי היה כל זרעו של מואב לקבל את התורה ולהכנס תחת כנפי השכינה אלא שנכתב מאב הראשון חסר וי"ו זכתה נעמה העמונית ונשאת לשלמה שנבנה בה"מ על ידו בשנה רביעית למלכו בירושלים טבור הארץ מכוונת כנגד הקו האמצעי הנקרא ירושלים של מעלה והוא כח מלכות בית דוד

פרק יב יש דברים רבים שעושה אותם האדם ושאר בע"ח כמו כן עושין אותן כמו אכילה ושתיה ופריה ורביה וכיוצא בהן ומשתתף האדם באותו הכח ר"ל כי מכריח האדם לעשות המעשה ההוא ומכריח הבהמה שוים הוא הטבע אך בעיקר המעשה יש הפרש גדול ביניהם ועל ההפרש ההוא אמר ומותר האדם מן הבהמה אין כלו' יש יתרון לאדם מן הבהמה ומהו המותר אין וכך הוא פי' הפסוק כי מקרה בני אדם ומקרה הבהמה כלומר האדם והבהמה ע"י שכבת זרע נבראים כי מקרה לשון קרי כמו מקרה לילה ומקרה א' להם מל' אולי יקרה ה' ומהו המקרה אשר יקרה אותם כמות זה כן מות זה סופ' למיתה ורוח א' לכל כלו' רוחו של הקב"ה בכלם הוא נותן נפש ורוח כענין הכתוב שאו' אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש ומותר האדם מן הבהמה אין כלומר יש יתרון לאדם והוא אין כלומר נקרא אין והוא רומז דבר אחד כי כל דבר שאינו מתחלק לחלקים לא יתכן להזכירו לשון רבים. כמ"ש החכם הנשיא ר' אברהם צחב"א שורט"א מורה דבר אחד והוא המותר לאד' על הבהמה והאל"ף רמז לרצון עד אין סוף וממנו כח המתעורר והיו"ד רמז לחכמה להכיר בין טוב לרע וממנ' כח המחשבה והנו"ן פשוטה התפשטו' דברים מן החכמה והיא הנקרא' אמונה כמו שכתבתי וממנה הכח ובספר הבהיר א"ר אמורא מאי דכתיב ה' איש מלחמה א"ל רחמני ברכי לא תבעי לך מלתא פשיטא שמע לי אמלכינך לה"ד למלך שהיו לו דירות נאות ושם לכל א' וא' שם וכולן טובה זו מזו. אמר אתן לבני דירה זו ששמה אל"ף גם זו טובה ששמה שי"ן מה עשה אספם כולם הג' ועשה מהן שם אחד ועשה מהן בית א' א"ל עד מתי תסתום דבריך א"ל בני אלף ראש שני לו י' שי"ן כולל העולם כולו מפני שכ' בו תשובה וז"ש רז"ל נון כפופה נון פשוטה נאמן כפוף נאמן פשוט ופי' כפוף ר"ל הנפרד הנאצל וההתפשטות לפני בריאת העולם ונאמן פשוט בבריא' העולם וראיה לדבר כי הנו"ן כפופה לעול' באמצע התיבה וההתפשטות הזה כנגדו הוא הנקרא בלשון הפילוסופים הנפש השכלית. ומכאן ואילך הטבעים המחייבים הצורות הראויות להם שכנגדם הכחות והצורות. זהו מאמר הפלוסוף בסדר ד' השכל והחפץ והנפשי ותחתיה הטבעי החפץ פי' החפץ האלהי ותחתיו השכל פי' השכל הפועל ותחתיו הנפש פי' הנפש השכלית ותחתיה הטבעי נמצא האל"ף בלשוננו כנגדה החפץ האלהי בלשונם והיו"ד בלשוננו כנגדה השכל הפועל בלשונ' ולפי שיש באדם נפש שכלית הנמשכת מן החכמה המיחדת עם הרצון ע"כ יש כח באדם לכוף את טבעו ואין כח לבהמה וזהו המותר שיש והטבע הוא נחלק לשני