האמונה והבטחון כה

והם התלוים במאמר ובזמן הגלות נקראים שערי דמעה משום שהשיב אחור יד ימינו מפני האויב. ובאגדה כשראה את ישראל ידיהם כפופים לאחוריהם אף הוא השיב אחור ימינו אבל בימי הגאולה נקרא מים טהורים בשוב כל הדברים למקומן והם מתעלים מלמעלה ותחזור שכינה לבית קדש קדשים ומלכות בית דוד למקומה וראויים הם המים החיים ליקרא מים טהורים כי הם במעלה הז' ואין טומאה נוגעת בה אלא כנגד שש מעלות ושש מעלות הטומאה כך הם. אבי אבות והוא המת שני לו אב הטומאה. שלישי לו ראשון רביעי לו שני בחולין. חמישי לו שלישי בתרומה ששי לו רביעי בקדשים וכחו של מלאך ידוע הוא. ולפי דעתי הוא נחש עלי צור ולכך עשה משה נחש הנחושת להחיות נשוכי הנחשים השרפים ואל יבהילוך רעיוניך בדברים אלו לומר טמא בעזרה מנין. ודע כי התורה נדרשת במ"ט פנים טהור והם ז' שביעיות ולא שהטומאה עולה אלא שהתורה נדרשת. ואמר ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן להם מתנות שמסר להם שם טומאה. ומה נחמד לפי זה הענין לטהר טמא מת במי נדה שהם מעפר שרפת הפרה א אדומה וטעם מפני שחטאו ישראל בעגל וזה שהביא רש"י ז"ל בפר' פרה אדומה משלו לבן שפחה שטינף פלטרין של מלך אמרו תבא האם ותקנח צואת הבן כך תבא פרה ותכפר על מעשה העגל ע"כ, ומה נמרץ הכתו' שאומר כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר תלה הדבר הנטה' ע"י האש בעבור בואו באש. ועכ"ז אך בימי נדה יתחטא ואשר לא יבא באש תעבירו במים לא תלה טעמו בבואו במים אלא שאין טומאתו ע"י האש וע"כ החרב הוא כחלל והוא חלול כי משם כחו. ולפי שהמים הטהורים למעלה מן הטומאות לכך אמר הכתוב מכל טומאותיכם ומכל גילוליכם אטהר אתכם וזה יהיה כשתחזור השכינה לבית קודש הקדשים ומלכות בית דוד למקומו

פרק יא בכאן אדבר על מלכות בית דוד אשר התעוררנו לדבר בו ותן לבך ודע שמלכו' בית דוד בא משם שנ' ובני שם עילם ואשור וארפכשד ולוד וארם. ושם נולד מהול ממנו נולד ארפכשד וכולם עד תרח ותרח הוליד את אברם את נחור ואת הרן ומהרן יצאו שרה ומלכה שנאמר בת הרן אבי מלכה ואבי יסכה זו שרה. וממנו יצא לוט אביהן של רות המואביה ונעמה העמונית. יצחק נשא רבקה בת בתואל בן נחור הלך יעקב אצל לבן ולקח לו בנותיו ויצא ממנו יהודה והוא היה רביעי כמו כן לאברהם והוא היה שביעי למספר נפשות אברהם יצחק ויעקב ראובן ושמעון לוי ויהודה כנגד ז' ימי השבוע נמצא שהוא כנגד השבת ונאמר ביהודה ותעמוד מלדת ונא' בשבת וישבת ביום השביעי כלו' שבת ועמד ממלאכה ונ' ביהודה אתה יודוך אחיך ובשבת אומר מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה'. ביהודה כתיב לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו רמז למילה שהיא דוחה את השבת. עד כי יבא שילה מאשר נכתב בה"א שני רמזים שיל"ה בגי' משה שינהיג את ישראל ואונקלוס תרגם משיחא ר"ל לא יסור שבט מיהודה עד שיבוא משה שינהיג את ישראל ויהיה הממשלה לבית לוי ועוד תשוב הממשלה למשה בימי גאולתינו כי הוא יוציא את ישראל כמז"ל אלו הם ב' רמזים שאנו יכולי' להבין ממנו ביהודה כתיב גור אריה יהודה מטרף כלומר טרף מזון כלומר מסתלק עצמו מלעשות אפי' אוכל נפש ובשבת כתיב לא תעשה כל מלאכה ביהודה כתיב כרע רבץ כאריה וכלביא מי יקימנו. ובשבת כתיב שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקומו ביהודה כתיב אסרי לגפן עירה כלומר יאסור אותם ממלאכה. ובשבת כתיב למען ינוח שורך וחמורך. ביהודה כתיב כבס ביין רמז לקידוש היום על היין. ביהודה כתיב חכלילי עינים מיין