האמונה והבטחון כג

אלו האמהות עם האומר כי טובים דודיך מיין אלו האבות ועוד אוסיף לבאר זה הענין במ"א. והאחר פי' גנזי הגן. והשגת השלמת הדבר המבוקש והנמשך ממנו זה קראו יין לפי האודם וזה קראו עדן לפי שמשם השקאה יוצאה לגן ושני הענינים האלה רמוזי' בפ' יהיה צמח ה' לצבי ולכבוד ופרי הארץ לגאון ולתפארת ואלו העניני' לתכלית השלמות כשמקבלי' זה את זה הוא העונג הצפון לצדיקים הרמוז בפ' הזה והוא מפירושי השכר ולא כל השכר בכלל הרמוז בפ' הזה. ואל תתמה על מלת עין כי כל משיג נק' עין וכל השגה נקרא ראיה ודבר ברור הוא כי יין המשומר בענביו הוא הפך מסוחט ענבים ונתנה לו אשה כנגדו דם הנדה באשה כך קבלתי מפי החכם ר' יצחק הצרפתי ז"ל. ומצאתי סמך לדבריו ממשה"כ כי טובים דודיך מיין פ' הדבקת דודיך טובים וטעמם ונויים הוא מיין דודי"ך בגי' דם ופי' מיין כלומר מיין המשומר בענביו טובים דודיך ופי' משומר מל' משמרת שמוציאה את היין וקולטת את השמרים כלומר יין זך ונקי בתוך ענביו וכתיב שררך אגן הסהר אל יחסר המזג. קראו מזג כי הוא חלק ומקבל ג' וכל חמרא דלא דרי על חד תלת כו' וכל דם טמא לפי שמראיתו אודם הוא טמא. ומה טעם לאסור אדום מפני שהאשה מזרעת אודם והיא סחטה ענבים ונתנה לו ע"י כך נקנסה לו מיתה לפי' פורש ממנ' באותו מראה ואמר מיום שחרב בהמ"ק ניטל טעם ביאה ונתנה לעוברי עברה. הנפש עשאה הקב"ה בכבוד וחלקה לב' חלקים וכו'. למדנו מרב לעבדו ומעבד לרב וע"כ אל יהי זה רחוק בעיניך וכ' ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון והקדים ארץ שהיא דפוס הפירות ונשתבחה א"י בז' מינים אלו והוא תימה כי בא' מן המקומות שבח"ל ז' מינים אלו לרוב ומשאר המיני' הרבה מאד אין ראוי לומר שכוונת השבח היתה כפי הפשט לבדו ואם בשביל שהיו חביבין אלו המינין על ישר' כמו שנראה ממה שאמרו בתלונתם לא מקום זרע ותאנה וגפן ורמון וגו' היה לו לשבח' בקישואים ובאבטיחי' ובחציר ובבצלים ובשומים אך נ"ל שנשתבחה באלו המינים שהן ז' ועולים לעשרה בחטה נכלל כוסמת ובשעור' נכללים שועל ושיפון הרי בין כולן י'. ועתה הבן אשר נכתב והנחש היה ערום כלומר כד מערמת חטים יותר מכל הבהמה ומכל חיה ולכך היה יכול להשיא וז"ש בפרק הרואה אמר רב יצה"ר דומה לזבוב יושב בין ב' מפתחי הלב שנאמר זבובי מות וגו'. ושמואל אמר כמין חטה הוא שנ' לפתח חטאת רובץ ר"ל חטאת מל' חטה בעבור שמצאו בתורה חטת חסר א' ושעיר עזים א' לחטת שהוא בסדר שלח לך בעבור שהא' נחה בו ומ"ש רב דומה לזבוב נ"ל כי לפי מ"ש בענין ויבקעו המים כל מימות שבעולם כלם נבקעו וע"כ יתכן לומר נערמו מים ימין נצבו כמו נד המשכות השמאל קפאו תהום עליון ותהום תחתון כל זה היה בלב ים נמשכו ההמשכו' להתפשט בנפרדים. ויהיו ערום ונערמו ב' הפכים בנושא א' וזאת היתה קריעת ים סוף. ולא פי' באיזה הים והוא הים האחרון

פרק י בכאן אכתוב פי' המאמר הנמצא בדרז"ל א"ל ר"נ לר"ח מ"ד בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר אמר הקב"ה לא אבוא בירושלים של מעלה עד שאבוא בירושלים של מטה ופי' הפ' נראה כאלו הקב"ה עם מדת קדושה שלו מדבר אומר לא אעשה חרון אפי בירושלים לפי שלא אשוב לשחת אפרים ומל' בשובה ונחת וכן אם תשוב ישראל נאם ה' וכן ואתה באלהיך תשוב וכן תורת ה' תמימ' משיבת נפש כל אלו ל' מנוחה ויישוב הדעת הם. כי אל אנכי ולא איש כלומר בעל הרחמים וראוי לי לרחם עליהם וזהו שכתוב למעל' ממנו יחד נכמרו נחומי וידענו כי המדה הזאת היא מדת רחמים וכה"א אלי אלי למה עזבתני כך פירשוהו רז"ל נמצא שהוא