האמונה והבטחון כא

עצרת שתי הלחם וכן החג לנסוך המים ואני אומר שכל מצוה שיש לה זמן קבוע של זמן עשיית בעוה"ז כפי הראוי לזמן ההוא ועיקר שכרה בעוה"ב ובענין הקורא ק"ש אחר זמנה אמרו שכר ק"ש יהבי ליה שכר ק"ש בעונתה לא יהבי ליה למדנו שיש שכר לעושה מצוה אפי' שלא בזמנה אלא שגזרת הכתוב היא לעשותה בזמנה הקבועה לה כדי לכפול שכרו ויש מצות שאם לא עשאם בזמנם אין לו תקנה לעשותן למחר כגון מצה ושופר וכיוצא בהן כולן אין דומין לק"ש (אלא) ללמוד שראויו' היו לעשותן אפילו לאחר זמנן והפרש יש בין ק"ש לשאר מצות שקריאת שמע יש לה שכר כעוסק בתורה. ונשוב לדברינו ונאמר כי חלי הנפש הוא המעשה הרע ובריאות' הוא המעשה הטוב והיא נהנית ושמחה בו כשידעה שמעשיה מקובלים לפני בוראה כאלו אוכלת ושותה ולזה נתכוון המתרגם בויחזו את האנשים ויאכלו וישתו והוו חדן בקרבניהון דאיתקבלו כאלו אכלין ושתין. ובויקרא רבה ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו שזנו עיניהם מזיו השכינה ר"י אמר אכילה ודאית (פי') דבר להפסד וכבר כתב החכם ר' עזרא ז"ל מה שיש בו די אף אנו נאמר כי הדבר ידוע ודאית שאין כונת האכילה להפסד דבר הנאכל אלא להוסיף לאוכל עוד תענוגים וחיים עכ"א אכילה ודאית ולא חולק עם האומר שזנו עיניהם מזיו השכינה אבל הוסיף פירוש על פירושו לומר שהנפש מתענגת ושמחה במעשיה המקובלים לפני הבורא כהנאת הגוף באכילה והיא האכילה הודאית וזהו תענוג הכתוב אז תתענג על ה' וגו' ואין הכוונה עונג הגוף אלא עונג הנפש שהיא החכמה והמעשה הטוב וכמו שאדם חייב לברך על המצות כמ"ש כל המצות כלן מברך עליהן עובר לעשייתן וכמו שיש אכילה שצריכה ברכה לפניה ולא לאחריה כגון פחות מכזית ויש שטעונה לפניה ולאחריה כך יש מצות שטעונות ברכה לפניהן ולא לאחריהן ויש שטעונין לפניהן ולאחריהן כגון ברכת מלה וברכת התורה וכיוצא בהן

פרק שמיני ואחר שדברנו במזון אכתוב מה שנ"ל לפרש בענין ברכת המזון אמר מטובו חיינו הרי זה בור שנשמע מדבריו שהם חיין ממקצת טובו כלומר בחסרון ואיננו יודע כי לב האילן א"א לו להתקיים במה שהוא יונק מן הארץ לולי הקליפות החיצונות נמצא בור (ואלו) אפי' בדרך ארץ כי המעיין כמו האילן והוא יש' והקליפות החיצונות הם שאר הכחות הדומים לקליפות ולענפים המתפשטים בטובו של מקום סביבות הקו האמצעי שהיא כ"י. וברכת הזן משה תקן אותה בשעה שנתן מן לישר' מן השמים וענינו מבואר ועוד אמר רא"א כל מי שלא אמר ארץ טובה ורחבה בברכת הארץ ומלכות בית דוד בבונה ירושלים לא יצא י"ח נחום הזקן אומר צריך שיזכיר בה ברית ר' יוסי אומר צריך שיזכיר בה תורה. פלימו אומר צריך שיקדים ברית לתורה ודע כי ב' ברכות אלו שהן ברכת הארץ ובונה ירושלים כעין כלל ופרט הן לפי שברכת הארץ כוללת כל א"י ובונה ירושלים אינה כוללת אלא ירושלים לבדה. וברכת הארץ אחר שהזכיר בה ארץ טובה ורחבה צריך שיזכיר בה ברית והטעם פ' המפרשים לפי שנתנה הארץ לאברהם בשעה שנצטווה על המלה. ולא נ"ל זה הטעם שהרי קודם לכן הבטיחו פעמים. א' כשהיה בן ע' היה ברית בין הבתרים כמ"ש ויאמר אליו אני ה' אשר הוצאתיך וגו' וא"כ איך נצטרך מפני זה להזכיר ברית בברכת הארץ אך נראה טעם הדבר לפי שכיון שנכנסו ישראל לארץ נצטוה יהושע למול את בני ישראל שנאמר בעת ההיא אמר ה' וגו' ושוב מול וגו' וכדי לסמוך ברית לארץ צריך להקדים ברית לתורה נמצא הסדר הזה נאמר כן לענין נאה ומשובח כאשר יהיה האופן בתוך האופן מזכיר תחלה ארץ טובה ורחבה