האמונה והבטחון כ

חולייה. וכמו שהמאכלים מתקנים בריאת הגוף כמו כן המעשים הטובים מתקנים בריאת הנפש עד שתאמר כי כמו שעובי הבשר ורובו לאות ולעד לבריאת הגוף כ"כ השתכלות כלות לבקש החכמה לאות ולעד על בריאות הנפש. וכמו שהמאכלים הרעים מחלישים הגוף עד שיחלה כן המעשים הרעים מחלישים החכמה עד שתאבד וכמו שהמאכל יותר מדאי קשה לגוף כן התחכמות יותר מדאי קשה לנפש וזו היא כוונת שלמה דבש מצאת אכול דייך וגו' וכשם שאין מבוקש מן המעשים הטובים רק לחזק הנפש ולהצילה מן החולי ולהוסיף לה בריאות כדי שתהא יכולה לשוב אל שרשה בצאתה מן הגוף כמאמ' לא נתן שכר בעוה"ז רק לסמוך הגוף ולעזור אותו בהשלמת הסבות שהמעשה מתקיי' ולהרחיק ממנו הסבות המונעו' המעשה הטוב והסבות המביאות אל מעשה הרע וכמאמר אין העונש בעה"ז רק להסיר הסבות ההם שיש למעשה הטוב ולהאמין הסבות שהמעשה הרע מתקיים בהן כמו שאמר בא ליטהר מסייעין אותו בא ליטמא פתחין לו. יש ספ' שכתוב בהן פותחין אבל תקנו הגורסים פתחין לפי שקשה להם לומר כי מהשמים פותחין למי שבא ליטמא כלו' מסייעין אותו לכך תקנו לומר פתחין. ולמה יקשה להם זה ממה שאמר בתורה מן הנביאי' מן הכתובים בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו. מן התורה לא תלך עמהם וכתיב קום לך אתם. מן הנביאים דכתיב אנכי ה' אלהיך מלמדך להועיל מדריכך בדרך תלך מן הכתובים דכתיב אם ללצים הוא יליץ וגו'. ומן המאמרים האלה וכיוצא בהן נלמוד כי מן השמים עוזרים את האדם כפי מה שירבצה להרע או להיטב ע"כ יש לנו לומר כי הטוב והרע המגיעים לאדם בעוה"ז אין להם עסק במתן שכרן של מצות או בעונשן של עבירות זולתי לעזר ולהועיל כמו שכתבתי. ואולי יהיה מי שיקשה לומר שימצא בדברי רז"ל הזהיר בציצית זוכה לטלית נאה. הזהיר במזוזה זוכה לדירה נאה הזהיר בקידוש היום זוכה וממלא גרבי יין לא אמרו דבר זה או כל כיוצא בו אלא על אחד משני ענינים שהם הזהירת לעשות מצות ואפשרות לפטור עצמו ממנה כגון אלו שאין חייב בציצית אא"כ יש לו כסות הראוי לציצית וכן מזוזה מי שאין לו בית ראוי למזוזה אינו חייב בה והוא מחזר אחריה וכן בקידוש היום יכול לקדש על הפת וטרח והביא יין וע"כ היה זוכה בכל אלו מדה כנגד מדה. ומה שאמר שאלו תלמידיו את ריב"ז במה הארכת ימים אמר להם מימי לא השתנתי מים בתוך ד"א של תפלה. ולא כניתי שם לחבירי. ולא ביטלתי מקידוש היום וכו'. וכן דברים הרבה כיוצא באלו יש בדברי רז"ל בדרשות ובהגדו' שנראה מהן שיש מתן שכר בעה"ז תדע לך שאין השכר הזה על מצות התורה אלא על מצות שהאדם מסגל לעצמו בטוב מדותיו ורוב בריאות נפשו. ואין לאותן המצות כח גדול כמו של תורה ע"כ מתן שכרן בצדן בעה"ז או יש לפרש במה הארכת ימים כלומר באיזו מצוה הרבית להרגיל בה את עצמך עד שנתחזקה בידך זה ימים רבים יותר משאר המצות ומה שאמר אמא זקנה היתה לי פ"א לא היה לי יין אפשר שהיה ר"ל כי מאמו למד הוא להיות נזהר בקידוש היום שכן למד ממה שעשתה אמו והוא עודנו קטן ובמצות עומר בפסח ושתי הלחם בעצרת ונסוך המים מצות של תורה הם. ואמרו במסכת ר"ה בפ"ק מפני מה אמרה תורה הקריבו עומר בפסח וכו' כדי שתתברך לכם תבואה שבשדות. חלילה חלילה להיות שכר הקרבת העומר לברך תבואה שבשדות שנראה שיש שכר אחר בעה"ז אלא כך היתה כונת רז"ל מפני מה הוקבע פסח להנפת העומר יותר משאר הימים שיש תחלת בישול תבואה ה עד כלות קציר שעורים וקציר חטים לפי שבפסח העולם נדון על התבואה.