האמונה והבטחון יז

ושכינה עמהם ואינם יודעים לעורר האהבה כי נסתמו מישראל המעיינות העוררות בהשביעם שלא יעוררו את הקץ כמ"ש השבעתי אתכם בנות ירושלים אבל בשאר ענינים אין ספק כי הם נענים והתפלה היא שעמדה לאבותי' ולנו מיום גלות ירושלי' וברית כרותה לי"ג מדות שלא יחזרו ריקם וכפי רב המעשה הטוב תועיל התפלה בכל ענין וענין כפי הראוי לגלות ומעשה דרבי חייא ובניו דב"מ אינו סותר את דברינו כי יתכן לפרש שאותה שעה בלבד היה להם אותו הכח כמ"ש אין לך אדם שאין לו שעה והראיה לזה בכל יום ויום ר' חייא ובניו היו מתפללים י"ח אע"פ שלא היו יורדים לפני התיבה ובכללם להביא את משיחנו ועוד איך יתכן לומר שלא היה מחורבן הבית עד דורו של ר"ח ובניו או בדורות שלאחריהן מי שהיה גדול בחכמ' ובמעשים כמו ר' חייא ובניו ולא נענש אליהו לפי דעתי אלא מפני שגלה השעה. והמקובל בידינו ברחמים ובתחנונים שאני עתיד לכתוב בחבור כטיפה מן הים הוא כנגד החכמה ועכ"ז ידענו באמת כי יש כח בתפלה ומקרא מלא הוא אשגבהו כי ידע שמי לא אמר שמותי אלא שמי וסמיך יקראני ואענהו. ואם הלכה היא נקבל ואם לדין יש לנו תשובה והנכון מה שכתבתי ענין אחר לפי שאין יודעים להתפלל דבר ידוע הוא כי כל תיבה ותיבה של של תורה תשתנה כפי השתנות נקודה אע"פ שלא ישתנו אותיו' גם יש תיבות הרבה שאם תנקוד אותם בניקוד א' יהיו כל אותיות שורש בה ואם תנקוד אותם בנקוד אחר ישתנה ענינה ותשתנה בה אות א' משורש לשמוש כגון ברך אם תנקוד הבי"ת בקמ"ץ והרי"ש בצר"י יהיה ענינה ברכה וכל אותיותיה שורש בה, ואם תנקוד אות הבי"ת בשו"א והרי"ש בפתח תהיה ענינה רך כמו רך וטוב והבי"ת משמש בה. והנה נשתנה משמעות התיבה ונשתנית הבי"ת משורש לשמוש והמלה לא תשתנה סדרה וכן י"ל כי השם בן ד' אותיות לפי נקודו שיכוין אותו מי שידע לבנות בנינו אם יכוין על בנין שהניקוד ההוא יורה עליו תקובל תפלתו ויענוהו מן השמים ואל יהיה זה רחוק בעיניך כי אלולי שאני חדשתיו מלבי הייתי אומר שהוא הלכה למשה מסיני ואפשר שכך היתה דעת החכם ר' עזרא ז"ל. בספר הבהיר מהו חלם א"ל נשמה אם אשמע לה תחליש גופך לעתיד לבוא ואם תחמוד בה תשי' חלאים בראשה וחלייה בראשה ועוד שכל חלום הוא בחלום וכל מרולי' היא לבנה דכתיב ואחלמה א"ל עולו שמעו דקדוקי נקודי דאורייתא דמשה חרק את הרשעים ומייסרם ולצדו הקנאה והשנאה והתחרות וחרק עליו שיניו אל תקרי חרק אלא רחק אלו המדות הרעות. א"ת חרק אלא קרח בכל מקום שידבק בך חרק נשאר קרח שנא' ונק' ומאי משמע חרק לשון שורף משום דההיא אש שורפת בכל האשות. נ"ל מזה הענין הקרח הנורא

פרק ששי קודם מעמד הר סיני היו כל המראות מתעוררו' מעצמן מלמעל' לפי שלא היה כח לאותן הדורות לעלות אלא שהם מוכני' לקבל כח השכינה לפי שלא נצטוו בני נח אלא על ז' מצות עד שבא אברהם ונצטוה על המילה, ואע"פ שקיים א"א כל התורה שנאמר וישמור משמרתי מצותי חקותי ותורותי מ"מ גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה. ואל תחשוב כי מעלתו של א"א היתה גדולה כ"כ לפני המקו' מצד שקיי' כל התורה שאם בשביל כך היתה נמצאת אומר גדול מי שאינו מצווה ועושה ממי שמצווה ועושה שהרי אי אפשר שלא היה בישראל מי שקיים כל התורה בא' מכל הדורות שכבר היו בהן שמתו בעטיו של נחש אבל חיבתו היתה לפני המקום לפי שעמד בעשר נסיונות. וכן אמרו בפי' בי' נסיונות נתנסה א"א ועמד בכולם להודיע כמה חיבתו של אברהם וכו'. ולפי שלא