האמונה והבטחון יד

כמשמע פשט מלת גבולך. וכל שלמה האמור בשה"ש קדש חוץ מא' כלו' מלך שהשלום שלו זהו השם גבולך שלום ואח"כ חלב חטים ישביעך שפעת מים אדומים ולבנים וקליפות חטה וחלב שלה ובכלל שלום בית שלום בין אדם לחבירו כי הוא כולל את הכל וע"כ אין לתמוה אם היה השם ית' נמחה אל המים כדי לשום שלום בין איש לאשתו וידעתי שאם תבין זה תבין מה טעם נתן השלום לפנחס שנא' הנני נותן לו את בריתי שלום ודע מ"ש פנחס זה אליהו ואליהו בגי' נ"ב כמנין שם בן ד' ב' פעמים ואם תבקש היטב באותו פ' שטים מן וירא פינחס עד סוף הסדר תדע מה פירשו רז"ל ותמצא כי מדה כנגד מדה נתנו לו ברית שלום ואת"ל שהחיים בכלל שלום לכן תמצא בריתי היתה אתו החיים והשלום גם זה נכון וענין א' הוא ואומר קולי שמעה כחסדך ה' כמשפטיך חייני. ומלת קולי ידועה ומשפטיך יסוד עולם הרי בארתי לך הכל עד שלא נשאר בו שום ספק. ונחזור לענין שהיינו בו. ונכפלו הה"א בשמו הגדול רמז להם מן הכ' שאומר אשרי איש שומע לי לשקוד על דלתותי יום יום לשמור מזוזת פתחי וראה והבן בצורת הה"א כי היא סתומה מכל צד ופתוחה מלמטה רמז שכל המתים ירדו לשאול ועוקצו זה מלמעלה רמז שהם עתידים לעלות. והחלון הזה שמן הצד רמז לבעלי תשובה כך פירשו רז"ל באגדה. ואמר עוד בב"ר כל תיבה שצריכה למ"ד בתחילתה הטיל לה ה"א בסופה אתיבון ישובו רשעים לשאולה התם לדיוטי התחתונה שבשאול. זה דעת רז"ל בענין צורת הה"א מבואר ומפורש כי ה"א צורת פתח שכל צורת פתח קנה מכאן וקנה מכאן וקנה על גביהן זו היא צורת פתח והחלון הזה וי"ו שמן הצד רמז למזוזה וע"כ אמר הכ' לשמור מזוזת פתחי כלו' ב' פתחים. ואני אומר הנה זה עומד אחר כתלנו משגיח מן וגו' זה הוי"ו שביניהם שהוא עומד אחר כותליו של ה"א שנייה ודע כי אין בעולם נמצא מוגבל לבעל תכלית ושיעור שלא יהיו שש קצוות שהם מעלה ומטה מזרח מערב צפון ודרום. והם כנגד וי"ו שהוא שש במספר ואחד בצורה וכנגדה שש קצוות שיש באדם שהוא עולם קטן. ר"ל ששה ענפים שהם הראש וב' הידים וב' הרגלים ואבר המילה הנמשך מן המוח דרך חוט השדרה. ואל יקשה בעיניך מה שאמרתי כי חלון הזה שיש בה"א רמז הוא למזוזה והוא שמאל הקורא ומזוזה ראויה להיות מימין כי אין בזה קושיא עלינו שתבין מה שכתבתי בענין שבטי יה

פרק חמישי בכאן תבין מה שנמצא בדברי רז"ל אמר רב חסדא לעולם יכנס אדם שיעור ב' פתחים ואח"כ יתפלל שני פתחים ס"ד אלא אימא שיעור ב' פתחים ולשון יכנס נהגו בו לאומרו בענין החכמה כמ"ש ד' נכנסו לפרדס ומה שאומר יכנס אם הוא הכנסה ממש מה יעשה מי שהוא בדרך שאין לו מקו' שיכנס שם וא"ת שכוונתו היתה לו' יכנ' אדם תוך ד"א מרא דשמעת' איך לא פי' כמה שיעור ב' פתחים אם עובי לכותל או חוץ לכותל כמלוא הכותל או אם נלך אחר המנהג ר"ל מקום שנהגו לבנות גויל היה שיעור ב' פתחים י"ב טפחים שהרי אמרו זה נותן ג"ט וזה נותן ג' טפחים ומקום שנהגו לבנות גזית יהי' שיעור ב' פתחים י' טפחים שהרי אמרו זה נותן טפחים ומחצה כו' כל זה היה לו לבאר אלא וודאי אחר שלא פי' הענינים הצריכי' לשיעור ב' פתחים יש לנו לומר שהיה דעתו של רב חסדא להודיע ברמז זה ענין התפלה ואיך התפלה נמשכת ואומרו לעולם יכנס אדם להמשיך ולהאציל הברכה והרצון בדבר הנמשך והנאצל והמתפשט ממעין למעין וכנר הדולק מנר. כך יכנס אדם לפנים מב' פתחים הנז' בפ' שלמעלה מזה ואחר כך יתפלל במחשבה ואצילות מן היו"ד הרומזת מדת ענוה כמו שנראה מצורתה שהיא קטנה