האדמו"ר הזקן קמט

ולשלוח פקודתם שלא לעשות חופה ח"ו בכל תוקף וחירות לקיום הדת הנתונה לנו מהקיר"ה ולגזור בכלל ובפרט בגז"ח על השוחטים שלא ישחטו על החתונה חס ושלום שום בהמה ועוף ואם יעברו ח"ו תהא שחיטתן נבילה כדין עובר וכו'. ולשומעים יונעם ותבוא עליהם ברכת טוב מה' הטוב. כ"ד המבקש בבקשה כפולה ומכופלת בבל ישונה ובל יאוחר ח"ו. א"נ ד"ש שניאור זלמן באמ"ו מוה' ברוך זלה"ה

מ אודות האשה הנקראת בפי כל שרה לאה וכשגגה יצאו מלפני מע"ל לכתוב בגט שרה דמתקריא לאה שגיאות מי יבין כתיב ואין אדם עומד על ד"ת אא"כ וכו' מ"ש מע"ל שכ"ד כל הראשונים כו' אין זכרון לראשונים בזה אלא מ"ש בב"י דל"פ מהרי"ק ומוה' ישראל דמהרי"ק מיירי כשנקרא במקום הכתיבה בשם א' ובמקום הנתינה בשם אחר ומוהר"ר ישראל מיירי כשנקרא בשני השמות במקום א'. והבין רומע"ל דהיינו שנקרא בשניהם יחד ראובן שמעו וזהו מקור הגהת רמ"א לפ"ד רומע"ל ושגגה היא כי מ"ש הב"י שנקרא בשני שמות יחד ר"ל שמקצת ב"א קורין אותו בשם זה ומקצת בני אדם בעיר זו קורין אותו בשם אחר. אבל כשנקרא בשניהם יחד א"א לומר דל"פ מהרי"ק דאדרבה בכה"ג מבואר בהדיא במהרי"ק דכותבים בגט ב' השמות ביחד ולא בדיעבד דווקא כמ"ש מוהר"ר ישראל וכ"כ ג"כ רמ"א בד"מ אות י"ט בשם סדר גיטין אם נתנו לו ב' שמות במילתו יש לכתוב בלא מתקרי וכ"כ בסדר גיטין שלנו ממהר"ר ר"י מקראקא סי' י"ט וכ"כ בנחלת שבעה אות י"ב וכ"כ בס' גט פשוט ס"ק ס"ג ובס' בית מאיר סי"ד ומ"ש רמ"א בהג"ה סי"ד להכשיר בדיעבד דוקא פי' בס' גט פשוט שם דמיירי במי שנשתנה שמו מחמת חולי וכה"ג ומתחלה היה נקרא בשם א' לבד ביו' מילתו וכ"מ בד"מ מקור הגה"ה זו וכ"מ מלשון הט"ז ססי' זה שפירש כן כוונת רמ"א בהגה"ה זו דמיירי בנשתנה שמו וחלק בזה על הלבוש שחילק בזה בין שינוי ע"י חולי לשינוי אח' והט"ז ס"ל דבכל שינוי שם יש לכתוב דמתקרי לכתחלה ובדיעבד כשר אם כתב שניהם יחד כהגהת רמ"א זו ע"ש בט"ז. ומ"ש הב"ש דל' רמ"א אינו מדוקדק היינו משום דסתם רמ"א לשונו ולא פירש דהיינו דוקא בנשתנ' שמו אחר מילתו אך באמת לק"מ כלל וכלל לפמ"ש בסדר גיטין שלנו ססי' הנ"ל דאף שנקרא בפי כל בב' השמות יחד אם עולה לס"ת באחד מהם לבד צריך לכתוב דמתקרי. ורמ"א בהג"ה זו כתב או שעולה כן לס"ת מכלל דברישא מיירי שאינו עולה כן לס"ת אלא דאפשר דלא שכיחא מילתא כלל שיהיה נקרא בשני שמות יחד במילתו וגם נקרא כן בשניהם יחד בפי כל בעירו ולס"ת עולה בשם א' בלבד. אלא אם אחר מילתו נתחדש בו שינוי להקרא בפי כל בעירו בב' שמות אזי שכיחא מלתא לעלות לס"ת בשם הראשון שבמילתו לבדו אם לא נשתנה ע"י חולי אלא ע"י צחוק וכה"ג כמ"ש בתשובת רמ"א או בשם השני לבדו אם נשתנה ע"י חולי שהשני הוא עיקר כמ"ש בסי"ח וא"ש מ"ש בד"מ מקור הגה"ה זו עם סתימות ל' רמ"א בהג"ה זו משום דנקט בקצרה עיקרא דדינא שכשנקרא בשניהם יחד בפי כל אף שאינו עולה כן לס"ת מאיזה טעם שיהיה אפ"ה כשר בשניהם יחד בגט בדיעבד אבל אם נקרא בשניהם יחד וגם עולה כן לס"ת מודה רמ"א דצריך לכתוב שניהם יחד בלא דמתקרי ואפי' בדיעבד פסול אם כתב דמתקרי על השני שזהו שינוי גמור וכדעת הב"ש. ומ"ש מע"ל שאינו מבואר בב"ש לפסול בדיעבד הרי בסיום דבריו גבי משה ליב כתב בהדיא די"ל דפסול בדיעבד. ומ"ש לשון די"ל היינו משום דאינו נקרא בפי כל יהודה רק שעולה לס"ת מש"ה אפשר לצדד להכשיר בדיעבד אם כתב משה דמתקרי יהודה. אבל בנקרא בפי כל כמו שעולה לס"ת פשיטא דפסול וכ"פ בהדיא בס' גט פשוט ובס' בית מאיר בפשיטות לפסול בכה"ג בדיעבד וה"ה והוא הטעם באשה שאינה עולה לס"ת כלל אין צד ומקום להכשי' כלל וכלל ואי לזאת החיוב מוטל על אלופי הקהל לצוות על הבעל שלא ישא אחרת עד שישלח גט כשר לאשתו לקרימנצוק בבל ישונה ובל יאוחר. כ"ד המודיע נאמנה

מא עיין תשובת ח"צ סימן קט"ז וקכ"ד תשובות הרבה על רמ"א באה"ע סימן א' ולק"מ אף לפ"ד בדעת רמ"א שהחליט להלכ' פסוקה בלי חולק דבארוסה לא גזר אם דעתו לפטור די"ל דשאני יבמה שאין בידו לחלוץ לה בע"כ כמו בארוסה שבידו לזרוק לה גט לד' אמותיה ואף שגזר רגמ"ה ע"ז ה"ל תקנתא לתקנתא כמ"ש הח"צ שם: