האדמו"ר הזקן קמז

ג' הגם כי מי אנכי שאבא עד הלום ואיני כדאי שיבואו דברי לפני מעכת"ה אך תורה היא וללמוד אני צריך ובטוח אני בענותנותו האמיתי' שיקבל דברי ואם יישרו בעיניו יסכים עליהם. ואמנם אשר העיד כן בפני מעכת"ה שקר ענה כי העיר נקראת בפי ההמוני הן ישראל הן א"י אמציסלאוו ובכתב ישראל כותבי' אמשטיסלאוו אך לכאורה שהיה ראוי לכתוב דמתקרי אמציסלאוו כיון שנקראת בפי כולם כך והנה לא עלינו לבד התמיהה כי גם על כל העיירות שכיוצא כי עיר צערקוו נקראת בפי הכל צערקוו ובגיטין כותבים טשערקוו וגם בשמות האדם מצינו כן כי שם שטעסיא כותבין כן בגט ובפי הכל קורין שצעסיא וכן שם שצערא כותבין שטערא ומסתמא הטעם שהוא כמו שם דנערות כמו אברהם אברלין אהרן ארלין וכיוצא ואין זה שינוי כי הכל יודעים שההמונים משנים הלשון מעיקר השם ולכן אפשר גם בשמות עיירות לא נלמוד מההמונים שמעתיקים הלשון לדומה ולקרוב עד שנעשה אצלם שבועה שקוקה נזיר נזיק וכן באלו העיירות מחליפין הס' בצ' ומבליעין הט' והכל יודעים שההמונים משנים כונה שמות ועיקר השם הוא. כונו שכותבין אך מה ששמעתי שמע"ל מתרעם שיש בו חשש ממזרות דרבנן חלילה תמהתי אם יצא זה מפיו הקדוש כי בדיעבד בוודאי אין שום חשש דלא גרע משם האיש והאשה שאם כתב חניכתו וחניכתה כשר בדיעבד וכן אם כתב שם הטפל לבד לדעת רמ"א סימן קכ"ט סעיף א' ולא גרע השם שנקרא בפי גוים משם טפל וגם בגר אם כתב שם גיותו לבד כשר מזה הטעם דלא גרע מחניכה ומכ"ש בשמות עיירות שאפילו אם שינה מקום עמידת העדים לא תצא לדעת הב"י בסי' קכ"ח וכן הוא דעת רוב הפוסקים וכן לענין שינוי מקום עמידת האיש והאשה כמו שאנו כותבים דעת הרמ"א בסימן הנ"ל להכשיר בשעת הדחק ומכ"ש בנידון דידן שגם לכתחלה ראוי לכתוב כמו שכותבין בכל השטרות ואף אם נאמר שראוי לכתוב דמתקרי אמציסלאוו כמו שקורין העולם מ"מ בדיעבד אין שום חשש פקפוק וחלילה להוציא לעז על כמה אלפים נפשות ובודאי שמע השומע וטעה ולא יצא מפיו הקדוש אך עדיין יש לתמוה כי לכאורה היה ראוי לכתוב אמשטיסלאוו כמו שכותבין בשטרות ישראל וכונו שמבואר ברמ"א סימן קכ"ח סעיף א' שאם הכל הוא שם אחד כותבין שם ישראל לבד כמו הרעדיש רעדיש אלא מאחר שבדיעבד הוא כשר בוודאי דלא גרע משם הטפל ובפרט שהכל הוא שם אחד אין בידי לשנות ממה שנהגו גדולי ארץ אשר היו לפנינו במחנינו ומהם אבי ז"ל והרב הגדול מוהר"ר ישראל ז"ל מלובאוויץ והרב המפורסם מוהר"ר דוב ז"ג שקטנם עבה ממתני ובוודאי דקדקו יפה ואולי ידעו שמה שכותבין אמטשיסלאוו נשתנה אחר כך ומאחר שאין השינוי ניכר כל כך לא רצו לשנות בגיטין ומי יבא לדון אחריהם את אשר כבר עשוהו וגם שלא להוציא לעז על הגיטין הראשונים כמו שמבואר בסימן קמ"ב סעיף ט"ז והוא מהגמרא וכן כ' הפוסקים גבי מי שרוצה לתייג האותיות ובכמה מקומות באחרוני' הגם שיש לחלק כי לענין שם העיר יאמרו שמגנה השם מ"מ מצינו כיוצא בו לענין עיר שאין בה אלא בורות ואגמים בסי' קכ"ח סעיף ז' ובוודאי בשינוי גמור אין לחוש לזה אבל בנדון דידן אין כאן שינוי הניכר כ"כ ובפרט שאנו גרים ותושבים בין האומות והם קראו בשמותם עלי אדמות ויודעים עיקר השם לכן אין בידי לשנות ממה שנהגו הגדולים אשר לפני נוחי נפש ומה לי להאריך לאיש כמוהו כי מה אבין ולא עמו הוא ובקשתי למחול עכ"ה להודיענו דעתו הנשגבה ושלום למר ולתורתו דברי המצפה לתשובתו הרמתה ומבקש לשתות בצמא את דבריו יעקב בהרב הגדול מוהר"ר משה זצללה"ה ליפשיץ מ"צ דק"ק אמשטיסלאוו יצ"ו וזה שחשיב על זה

הנה בהשקפה ראשונה במכתבו שאין בידו לשנות המנהג שמתי אל לבי מאמר רז"ל כשם שמצוה לומר דבר הנשמע כו' אמנם מקרוב הצצתי עוד הפעם במכתבו והכל הולך אחר הסיתום אשר בקשה נפשו הטהור בסיום מכתבו להודיע דעתי ומצפה לתשובתי אמרתי ללבי הנה עדיין יש איזה פתח תקוה לזאת באתי לפרש שיחתי בקצרה אולי יתקבלו דברי ויכנסו באזניו הטהור

הנה מעולם לא עלה על דעתי לכתוב אמציסלאוו בצ' כי זה ידוע לכל שקריאת הצ' בפי כל