האדמו"ר הזקן קמו

לו שאלה הובא לכאן מחננו ק"ק דובראווני גט אשה ע"י שליח ממסטיסלאוו והגט הוא כלו קמשונים כסו פניו חרולים אותיותיו דבוקים ויש מהן שנשתנו צורתן ונראין הדברים שבעת שנמסר להשליח היה הגט כהוגן ובהכשר יצא מאת הבד"צ דשם אך מחמת שלא נזהרו לכורכו יפה נטשטש ונתפשטו האותיות מכח לחות הדיו שקורין גיפלאסין עד שנראין דבוקין והוא במקום עיגון כי הבעל הוא מהנוסעים לאדעס ובקושי השיגו אצלו והיה אפשר למצוא צד היתר מחמת שהקלקולים הם בטופס הגט ולא גרע מחסר תי' אחת כמובא בש"ע סימן קכ"ו סעיף מ"ט ומה גם שאין חשש לתקן האותיות הצריכים תיקון כאשר הובא בסי' קכ"ה סעיף ט"ז ובתשו' מ"ב סימן כ"ב וסימן נ"ב אעפ"כ לא מלא לבנו להתירו מחמת כמה ריעותי' הנמצאים בתורף הגט כאשר עיני מכ"ת תחזינה מישרים ואנחנו שולחים הגט עם ההרשאה ובצרוף לזה שלא נכתבה ההרשאה כהוגן שחסר כמה וכמה תי' ואולי יש לחוש על מסדרי הגט כאשר הובא בש"ע סימן קמ"א סעיף למ"ד בהג"ה לזאת אנחנו מחלים פני קדשו למחול לעיין היטב ולהשיבנו דעתו הנכונה בזה כדת מה לעשות ולתשובתו הרמה אנחנו מצפים

תשובה ענוותם תרבני להיות נמנה לדבר מצוה רבה משום חשש עיגון כמבואר במכתבם וטעמם ונמוקם עמם ולע"ד אף גם רמ"א בהג"ה לא מיירי אלא כשיש שעת הדחק לכתוב גט אחר אם לא בהוצאה מרובה כגון שהסוכר והעדים נחוצים לדרכם ומהעיכוב יגיע להם ה"מ וכה"ג שא א לכתוב אחר אלא בדוחק וה"מ אזי יש לתקן כו' שכ"ה משמעות הלשון שע"י הדחק עכ"פ אפשר לכתוב גט אחר אבל כשא"א כלל לכתוב גט אחר היינו מקום עיגון שהתיר רמ"א בהדיא בד"מ יעו"ש וכ"פ הלבוש וא"ש דלק"מ מ"ש הב"ח מסי' ט"ז בהג"ה וע"ז סמך רמ"א ולא הוצרך להזכיר זה בס"ו ומה גם שכל הדיבוקים הם בטופס אך אעפ"כ כל מה דאפשר לתקן ע"י גרירה בין הדביקות נכון לתקן ולא משום מראית העין לבד כמ"ש הב"ש אלא כמ"ש בתשובת הרא"ש כלל מ"ה ורמזה בד"מ סימן ט"ו לענין הארכת הווין דבמקום עיגון יאריכו הב"ד הווין כי מסתמא הבעל צוה לכתוב גט כתיקון חז"ל ואם לא כתבו הסופר כראוי ניחא ליה לבעל שיתקנוהו ושליחותיה דבעל קעביד וכו' והובאה בטור ססי' קכ"ו ותמיהת הריב"ש הובאה ב"י שם לק"מ בנ"ד עכ"פ לשטת הרא"ש ותו' ורמב"ן דס"ל דלא בעי שליחות ממש לכתיבה יעו"ש בספ"ב דגיטין רק משום דלא חשיב לשמה ובגרירת הדביקות שבין האותיות לא שייך ה"ט שאחר שכל האות נכתבה כבר לשמו ולשמה ואלו היתה מיתתקנה מאיליה כשר ואפשר דגם בהארכת הווין י"ל כן שדינם כטופס דלא בעי לשמה מדינא. ברם כגון דא צריך לאודועי פליאה נשגבה לא אוכל לה ויגעתי אתמול כל היום ולא מצאתי היתר ברור מדוע לא נכתב בגט דמתקרי אמטשיסלאו כמו שנקראת בפי כל וגם בשטרות ואגרות בלשון ישראל רק בספריהם ואפשר גם בשטרותיהם כתוב כמ"ש בגט ושם העברי עיקר אף בשמות העיירות כמ"ש בתשובת מהרי ק סי' ק"ו דמאחר שניתקן דלא ליתי למטעי כו' יש לנו לכתוב בשם המתפרסם יותר בין העברים דפירסום הגוים לא מעלה כו' ויש להאריך להרחיב הדיבור הרבה מזה דלא דמי לקיצור השם וכו' אלא ששמתי מחסום לפי שלא להוציא לעז ח"ו וכו' ואם יוכשר בעיני הרב דמ"ץ למחול ולשלוח מכתבו לשם ולגדולי הוראה שבמדינה אפשר שיתוקן הדבר על להבא וה' ישים שלום כ"ד א"נ ד"ש שניאור זלמן באמ"ו מוהר"ר ברוך זללה"ה: עוד מענין זה לכבוד הרב המאה"ג הגאון האמיתי רבה דעמיה ומדברנא דאומתיה קדוש יאמר לו כק"ש מוהר"ר שניאור זלמן נ"י

לז הנה שמעתי מפי אחי שרומעכ"ת מתרעם על שאנו כותבים בגיטין מסטיסלאוו כי הגידו לפני מעכ"ת שהיא נקראת בפי ישראל אמציסלאוו ובפיהם מסטיסלאוו לכן דעת רומע"ל שראוי לכתוב אמציסלאוו דמתקרי מסטיסלאוו כמו שמבואר ברמ"א סימן רכ"ח סעיף