האדמו"ר הזקן קטז

חיישי' לאיחלופי שהחליפו גוי מדעת ולא משום דלמא שלו נאבד וניטל ובשר זה שנמצא נאבד ונפל כאן מאיש אחר כדחיישי' במציאה יעו"ש בסימני סה"ת ססי' מ"ז ומש"ה א"ש אף גם לפ"ד התוס' ורשב"א וסיעתם גבי משאל"ס דס"ל דאת"ל סי' דרבנן בעינן סי"מ דוקא (דלא כמ"ש הפרישה לדעת הטור) אע"ג דמשאל"ס דרבנן וטעמם ונימוקם עמם דאת"ל סי' דרבנן אמרי' דסימנא לאו מילתא היא כלל וכלל לסמוך להתיר שום איסור אפי' דרבנן אלא גבי אבדה דוקא תקינו רבנן הכי משום הפקר ב"ד כדפרש"י. וא"ש לפ"ז הא דפריך ביבמות (ד' ק"כ) ממצאו קשור כו' להוכיח דסי' דאוריי' ומאי קושיא דלמא התם בשלא הוחזקו ב' יוסף בן שמעון בעיר שנכתב בה הגט דליכא אלא איסורא דרבנן לפ"ד התוס' ספ"ק דב"מ וא"ל דסוגיא דהכא אזלא אליבא דרבה דס"ל דבלא הוחזקו ל"ח כלל אלא בשהוחזקו דוקא דהא הכא מיירי אביי ומשני לא קשיא כו' ואביי ס"ל כמ"ד אע"ג דלא הוחזקו כמ"ש התוס' רפט"ו דיבמות והרא"ש פ"ק דגיטין. א"ו דאפי' בדרבנן לא מהני סי' אלא דוקא באבדה משום הפקר ב"ד אלא דשאני התם דאיכא חזקת איסור מש"ה אחמור רבנו. אבל במצא בשר כשר דליכא חזקת איסור ואדרבה כיון דמדאורייתא אמרי' כאן נמצא כו' ה"ל כמו חזקת היתר וכן בשולח ביד גוי אלא דחיישי' לאיחלופי מדעת טוב ברע וכיון דאיכא סימנא לא טרח ומזייף ומשה"נ אקילו רבנן ולא אצרכו אפי' סי' גמור המועיל באבדה שהרי התירו בחב"ח אפי' אינו עתיד לראות חותמו דליכא סימנא כלל אלא משום דלא טרח ומזייף וכן אפי' בחותם א' דשרי לפ"ד ר"ת הנה אף שעתיד לראות חותמו אינו סימן בינוני המועיל באבדה כגון מגופת חבית כמ"ש הטי"ד סי' קכ"ט לפ"ד ר"ת וכדפרש"י בע"ז ד' ל"א דגבי אבדה לא הוה סי' כלל אלא ברושם משונה משל אחרים כמ"ש התוס' בב"מ דכ"ג ע"ב ובטח"מ ורמ"א סי' רס"ב. וכן חיתוך אתלת קרנתא יכול גוי ג"כ לחתך כך אלא דלא טרח הלכך אין ללמוד מכאן כלל לשאר איסורי דרבנן. ואף לפמ"ש הפרישה בדעת הטור אפשר דהיינו דוקא במשאל"ס שהוא איסור לכתחלה בלבד אין ללמוד משם לשאר איסורי דרבנן שאסרו אף בדיעבד כתרי שוירי לרב הונא ור' זירא וכן סתם יינם וכה"ג

ומ"ש באהע"ז להוכיח דבדרבנן סמכי' אסי' אפי' את"ל סי' דרבנן מדין מצא חבית של יין כו' בא ישראל ונתן בה סימן כו' לק"מ משום דהא פשיטא דהא דנקט בגמ' נתן בה סי' דוקא הוא רק משום דאיכא הכא דררא דממונא ואתא לאשמועינן דלא מהימן אפילו להתירה בשתיה עד שיתן בה סי' דוקא משום דחשדי' ליה דמשקר כדי שיחזירנה לו כמו דמתירים בכל מציאה דעלמא אבל משום דררא דאיסורא בלחודי' פשיטא דא"צ סי' וסגי באומר שלי היא וממני נפלה שהרי על עצמו נאמן באיסור ומתארחים אצל כל אדם. ואפי' אין לו בה טביעת עין גמורה יש להתירה לו היכא דאפשר למיתלי שנפלה במקום שנמצאה דהא ובפסחים דף י' ע"א) גבי על ובדק ואשכח קי"ל כרבי ואמרי' ככר האבד הוא ככר שנמצא (ואפי' מצא בזוית אחרת לפי מ"ש התוס' שם ריש ע"ב) אלא די"ל דהתם דוקא בבית וכה"ג אבל לא בשוק או אפי' ברקתא דנהרא בי"ד סי' קכ"ט מ"מ היכא דאיכא למתלי שנפלה במקום שנמצאה תלינן בסתם יינם דרבנן ואמרינן כאן נמצא כו' אלא דאיכא למיחש לאיחלופי במתכוין ולהא ודאי מהני סי' בעלמא לכ"ע משום דלא טרח ומזייף כדלעיל

וגם מש באה"ע בראיתו הראשונה צ"ע גבי גט דנקב בעלמא הוי סי' דאורייתא א"כ בב' נקבים ליהוי סי"מ משום צירוף סימנים ולא אשכחן הכי בגמרא ופוסקים אלא בצד אות פלונית דוקא

וגם מ"ש בראייתו השלישית מסימני אזנים וזנב וקול לק"מ דהתם מספקא ליה לר' יהודה אי חוששים לזרע האב ושמואל פסק הלכה כחנניה דחוששים וכ"ה בסתם משנה וה"נ ס"ל לרבא כמ"ש התוס' ורא"ש שם אלא דאנן חיישינן לחומרא כר' אבא וגם קיי"ל כרב אשי דמספקא ליה דלמא סימן דאורייתא. ומאחר דאיכא כל הני צדדים להקל אין לנו להחמיר יותר מדר' אבא

אך אמנם אע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר מיהא איכא דצירוף סימנים טובא מילתא היא כמו סי"מ מהא דל"ח בגמ' (פ"ג דגיטין דכ"ז ע"ב) דלמא אתרמי שמא