האדמו"ר הזקן קיב
Haadmor Hazaken 112 · האדמו"ר הזקן · free full Hebrew text
Open in the reader →כי אין לדיין אלא מה שעיניו רואות. ולא ניתנה למלאכי השרת. רק שישליש תחלה הסך ק' רובל כמדובר ביניהם ותו לא מידי רק חו"ש מאדה"ש כנפש וחפץ או"נ ד"ש שניאור זלמן בר' ברוך זצלה"ה: ה' ישפות שלום וחיים לא"נ הרבנים המאוה"ג בד"ע דק' פאליצק יצו ה' אתם את הברכה והחיים עד העולם ולכל המסתופפים בצל ההכמה חיים נס"ו
כו אחד"ש כמשפט לאוהבי שמו באתי בתפלה קצרה לעורר רוח נדבתם להתאמץ במצוה רבה אודות הגט מומר שניתן מק' דענאבורג לפני בד"צ דשם ובאתה האשה לק' בארדיטשוב ואין מכיר שם ח"י הב"ד הנ"ל ושלח אלי הגאון אב"ד דק"ק הנ"ל לקיים חתימתן ע"י הח"מ. והנני שולח ההעתק למעכ"ת לשלוח לשם שיבואו על הח"מ וישלחו למעכ"ת. ומעכ"ת יקיימו חתימותיהן וישלחו אלי כי אני איני מכיר ח"י הב"ד הנ"ל רק ח"י מעכ"ת ותחשב לצדקה וחסד ואמת ד' א"נ ד"ש שניאור זלמן: גם זאת מצאנו תשובת שאלה
כז הנה זה לשון תשובת הרא"ש. על אשה שנישאת לבעל בצרפת ומעולם לא נודע ולא נשמע שהיה לבעלה אח כו' אח"כ אמר אחי האשה שראה את אחיו בארץ אשכנז והאשה אינה מאמינתו כי רחוק הוא שלא היה הבעל מודיע לה או שלא היה ידוע בארץ מגורותיהם הדבר הזה. תשובה הא מלתא דפשיטא כיון שהאשה הזאת עומדת בחזקת שאין אחים לבעלה אינה נאסרת במאמר אחיה כו' עכ"ל. והנה אם נפרש המעשה שהיה בענין שבא הבעל מארץ אשכנז לדור בצרפת ולא נודע כאן שיש לו אח. ואפ"ה התיר הרא"ש משום דאשה זו בחזקת שאין אחים לבעלה עומדת וה"ט כמ"ש השואל כי רחוק הוא כו'. קשה מה זו חזקה וכי אין אדם עשוי שלא לגלות מסתריו לאשתו ואפשר בכיון הכחיד תחת לשונו כדי שתתרצה לו. ואפילו לר' דאמר נאמן להתיר אפי' היכא דמוחזק באחין היינו כשאומר בפירוש אין לי אחים אבל לא כשלא אמר יש לי אחין וחילוק זה מצינו בגמ' גבי מרי בר איסק דאתי לי' אחות כו' וכן מה שאינו ידוע בארץ מגורותיהם אינה ראיה אם הדרך רחוקה ואין השיירות מצויות או בשעת חירום שא"א להם לידע כ"א עפ"י הבעל עצמו והוא הסתיר הדבר מהם וכעין שמצינו באבותינו אמרי לי אחי הוא ואם היה באמת הדבר תלוי בראות עיני השואל דלפי אומדנא שלו היה הדבר רחוק כו' כל כה"ג ה"ל להרא"ש לפרש ומכ"ש להטוש"ע לא ה"ל להעתיקו בסתם לא הי' מוחזק באחין כו'. וגם א"כ מאי ראיה ונייתי הרא"ש לנדון זה מהגמ' דלא הוחזק באחין כו' דבגמ' משמע ודאי דמיירי מסתמא כשהבעל היה דר בעיר מולדתו ומכירין משפחתו ובית אביו ובכגון זה אמרו דאפי' לא הוחזק באחין כמי שהוחזק שאין לו אחים דמי משא"כ מי שבא מארץ מרחק ולא נודע משפחתו ובית אביו הלזה יקרא לא הוחזק באחין משום שאין אנו יודעים אדרבה אמרי' מסתמא יש לו אחים כדרך כל העולם ודוגמא מ"ש שלשה אלה בני נח ומאלה נפצה כל הארץ אלא אנן הוא דלא ידעינן אבל באתרי' ידעי. ופשוט הוא דהא דקאמר בגמ' לא הוחזק באחין היינו במקום שהוחזקו אנשי משפחתו ובית אביו והיינו כל שלא הוחזק מקום אחר ומדינה אחרת לעיר מולדתו וארץ משפחתו ובית אביו אבל אם היה אביו ואמו במדה"י והוא עזב את אביו ואמו ובא לכאן לא מהני מה שלא הוחזק כאן באחין. וכ"מ להדיא בתשובת מהרמ"ג שבמהרי"ט ע"ש במ"ש ואין לחוש שמא נולד לו אח מאחר שיצא משם כו' וזהו אפי' לדעת המתירין החולקים על מהרי"ט והא דחק ר"פ האשה בתרא היתה לה חמות אינה חוששת מיירי בידוע שלא היה אחין לבעלה כשהיתה חמותה בכאן וכמו שהעתיק הטור בדין זה אשה שאין לה בן ולא אחים לבעלה וחמי' וחמותה כו' ולא ומשום דאינה חוששת היא בחזקת שאין נו אחים ולא עוד אלא דמשמע ודאי שבידוע הי' שאין אחים לבעלה ומש"ה שינה את לשונו שבכל הסימן כתב לא הוחזק באחין וכאן כ' בסתם