האדמו"ר הזקן קז

תוך רחמה כלפי מעלה כל משך זמן שהיא משתנת ואח"כ תיכף ומיד תחזור ותבדוק עצמה היא או ע"י האשה האחרת בעד הבדוק ונקי ואם נמצאו עליו קרטין אדומים בודאי הן מתמצית מי רגלים ולא מהמקור מאחר שלא נמצא כלום על המטלית שעל המוך שבראש הקנה שהיה סמוך למקור בעת הטלת מי רגליה וגם אח"כ מעט עד שתתחיל לבדוק עצמה בעד הבדוק ונקי כנ"ל וכשתעשה כן ג"פ אזי יש לטהר קרטין אלו לעולם אך לכתחלה יש להזהירה שלא להרבות בבדיקות כ"כ מדי יום רק כשמרגשת קצת בעצמה או סמוך לוסת או לפני תשמיש ולא אח"כ כמ"ש בהג"מ

כ נשאל הרב שי' אם יש לנהוג איסור חדש ביי"ש והשיב דבר פשוט בקצרה כי יש להתירו מטעם תערובות ואף דהוה דבר שיש לו מתירין להשהותו עד אחר העומר ז"א דהא מטעם חמץ א"א להשהותו כ"א עד הפסח והבן

כא אחרי העיון ודרישה היטיב בכל עניני אורענדי והשייכים אליו והמסתעפים ממנה ואחר שמיעת כל אמתלאות וטענות של כל הצדדים השייכים לאורענדי דק"ק ליאדי' אלה הדברים אשר יצא מאתנו החת"מ בהסכמת הצדדים ע"פ פשר בכל תוקף ועוז הקומפראמיס עפ"י תיקון ונימוסי הקסריות. וזה יצא ראשונה. שזכות וענין האורענדי. מהשר יר"ה שייך לכל האפציסטווע ואין יחיד או יחידים רבים ונכבדים רשאים לשכור מהשר הנ"ל לעצמם או אפי' לצורך האפציסטווע כ"א שיתנו להם כללות האפציסטווע ובעלי מחיות רשות והורמנא בכתוב וחתום דוקא כי לכלל האפציסטווע יש להם דין קדימה להחזיק האורענדי כדת מנימוסי הקסריות. וטבע ומנהג שרים יר"ה לדרוש טובת הכלל כולם ולא טובת יחידים בלבד. שנית שאין האפציסטווע מחזיקי האורענדי רשאים לעשות שום התחדשות בעולם בעניני נתינות האורענדי כגון לעשות איזהו נתינה חדשה ונדברים שלא היתה מהם נתינה חדשה בשנים שעברו ואפי' אם השר יר"ה יתן להם רשות והורמנא בפיו לעשות איזה נתינה חדשה או להחכיר איזה דבר ליחידים אעפ"כ מאחר שזכות האורענדי שייך לכל האפציסטווע כולה הרי גם יחידים יכולים לעכב עפ"י דת ודין גם אם יצא איזה פונקט או פונקטין אשר עפ"י דת ודין אין היחיד יכול לעכב. אעפ"כ על פי השר דבר נגמר בכי טוב שלא לחדש דבר מעתה וענינים השייכים לשנה זו יבואר במכתב בפ"ע והעובר על א' מהנ"ל או על א' מהדברים השייכים לשנה זו המבוארים במכתב בפ"ע. ורבצה בו כו' מלבד אשר נלכד כו' ואנחנו וכל ישראל נקיים ולהיות לאות ולמשמרת באתי עה"ח יום ה' כ"ד ניסן תקנ"ה לפ"ק: נאום שניאור זלמן בא"א מוה' ברוך זלה"ה

כב על דבר בת מהור"ר הילל מטשאסניק שנשאת לבנו של מהור"ר יצחק מע"ה דפאלעצק בחופ' וקידושין כשהיה הנער פחות מי"ב שנים גמורות ונתייחד עמה בסוף שנת י"ג והודה לפני ח"מ שלא בא עליה וטרם כלות שנת הי"ג שלו חזרה לבית אביה נלפע"ד פשוט להתירה לשוק בלי גט לכ"ע ואין כאן שום מיחוש. אפי' לפ"ד הב"ס דס"ל להחמיר מדרבנן בנתקדשה לו בשנת הי"ג. חדא דהודה דלא בעיל והיא גם היא אומרת כן. ואפילו אם נתייחד עמה בפני עדים נלפע"ד דמהימן לומר דלא בעיל דלא אמרינן הן הן עידי יחוד כו' ולא מהימן אלא בגדול שהגיע לפרקו דלא מוקי אנפשיה כו' אבל לא בקטן שלא הגיע לפרקו ואעפ"כ מידי ספיקא לא נפקא וספיקא דרבנן לקולא. ועוד פשוט לפענ"ד דאפילו אם בא עליה אז לא שייך לומר אדם יודע שאין קדושי קטן כלום וגומר ובעל לשם קידושין אלא כשבעל לאחר שהגדיל שזהו דבר הידוע ומפורסם לכל שהקטן לאו בר מצות הוא מן התורה ואף גם בזאת חלוק ר' ישמעאל וס"ל שאין אדם יודע וכו' אלא דהלכה כת"ק בפ' המדיר אבל קודם שהגדיל מודה ת"ק לר' ישמעאל שאין הכל יודעים. דעת הב"ח שבשנת הי"ג תקינו ליה רבנן נישואין ולא קודם לכן. ועוד דמש"ה אמר דבעל לשם קידושין משום דאין עושה בעילתו בעילת זנות ובסמוך לפרקו לא הויא בעילת זנות. ובר מן כל דין הנה דעת כל האחרונים דלא כהב"ח אלא כמ"ש בהדיא במרדכי רפ"ו דיבמות דא"צ גט כלל אפילו בסמוך לפרקו וכונו שהאריך בזה בתשו' שבס"ס תורת יקותיאל וסיים שם שהסכימו בהיתר זה כמה בתי דינים שבישראל מחכמי הדור המפורסמים: