האדמו"ר הזקן קה

וכ' לאדמו"ר ז"ל נ"ע עוד בזה וז"ל והנה הט"ז אוסר בהעברה בעלמא אם לא הי' מנוקר אך המ"ב ביאר בתשו' דמהני אפי' לא הי' מנוקר והגש"ד בש' הגאונים מתיר לשרותה בפושרין ולמולחה אפי' אחר ג' ימים עכ"ל השואל הרב ר' בנימין הנ"ל וזה אשר השיב לו רבינו הגאון ז"ל במכי"ק: במנחת יעקב (כלל ד' סק"ד) סתר דעת המ"ב במהרי"ל ואעפ"כ מחמת ההפסד מרובה יש להתיר לבשל ע"י שריי' בפושרין כשעה ושתים קודם המליחה וגם לנקר חוטי הדם היטב היטב קודם המליחה ואחרי השריי' בפושרין דוקא לרככם תחלה ולהסירם אח"כ קודם המליחה: שניאור זלמן. ע"כ

יח מ"ש בש"ך י"ד סימן ק"ט ס"ק י"ב (דכשלא נודע התערובות יבש ביבש אינו בטל מדאורייתא ואפי' בישלם בב' קדרות קודם שנודע התערובת אסור) צ"ע מסימן ק"י ס"ו דדבר שאינו בטל מחמת חשיבותו שנתערב ופי' אחד מהם אחר שנודע התערובת אסור. (משמע הא קודם שנודע התערובת מותר) ע"ש ברא"ש וטור וב"י וש"ך ס"ק ל"ג (דכ"כ בהדיא) ל"ד ל"ה. וצריך לומר דהכא מיירי שנתערב חד בתלת ובישל ב' בקדירה זו וב' בקדירה זו וע"פ מש"ש בש"ך סקל"ד דאם פירשו מחציתן בבת אחת אסורים) ועכ"ז הוא דוחק גדול דמשמעות הפוסקים שם דלא איצטריך לו טעמא דכל דפריש כו' אלא בדברים החשובים אבל שאינן חשובים בטלים ברובא בלאה"ט ולא איכפת לן מה שלא נודעה התערובת עד לאחר שפי' מקצתן דהידיעה שמתרת אינה אלא בדרבנן כמ"ש המ"י סוף כלל ד"ט וגם בפר"ח סי' צ"ט בהכי מיירי ע"ש היטב) אלא שמהרא"ש ומהר"ם (שהביא המ"י שם) לק"מ על הש"ך דאינהו מיירי בקדרה א' דאיכא רובא אף אחר הידיעה וגם מ"ש המ"י שם דגם עכשיו מתבטל כדין יבש ביבש אף שזה בקדרה בפ"ע כו' ז"א לפמ"ש הט"ז ופר"ח ססי' קי"א דאין מצטרפין ב' קדירות אלא בדאיכא רובא בכל קדירה בפ"ע וזהו דעת הב"ח והפרישה והש"ך ושאר אחרונים בסימן ק"י לפי פירושם בדברי הטור ע"ש בש"ך ס"ק י"ז וכ"ט (דהיכא שהאיסור עומד בפ"ע בקבוע אלא שאינו נודע מקום קביעות האיסור כגון שנמצא ריאה טריפה ולא נודע מאיזו חנות דמדינא אסורים כל החתיכות שבמקולים אפינו אינן חהר"ל) והפר"ח שחלק שם על כל האחרונים והקיל אפילו בט' חניות ובססי' קי"א כתב להחמיר אפילו בב' קדרות דבריו צע"ג

ובעיקרא דדינא היא מחלוקת התוספות והרמב"ן שהביא הר"ן בפרק ו' דגיטין בההיא דנזיר שהביא הפרי חדש סי' ק' סע"ק י"ג ועל זה בנה יסודו שם וכיון שהאחרונים באה"ע סימן ל"ה חששו לדעת הרמב"ן ואף הר"ן לא נחלק עליו אלא מטעמא אחרינא ע"ש היטב אין להקל כלל כנגד כל האחרונים. ואף הרשב"א במ"ה גבי ב' קדרות דס"ל דמצטרפים אפי' בדליכא רובא י"ל דס"ל כרמב"ן כי הביא דבריו בחידושיו פ"ו דגיטין ולא נחלק עליו ושאני קדרות שחתיכות האיסור שוות ודומה ממש כשל היתר ואין הפרש כלל ביניהם הלכך מצטרפות לבטלה אף שהן בב' מקומות משא"כ בנשים שאינן דומות זו לזו כדתניא בפי הרואה ובפ"ד דסנהדרין אלא שאין האיסור ניכר לא מהני תערובות כלל דכל תערובו' לא מקרי קבוע ע' פר"ח סי' ק"י וה"ה במיני בשר חלוקים שבמקולים נפרדים או אפילו במקולין א' ונמצא ריאה אחת מהן טריפה ולא מקרי תערובת אף שאין האיסור ניכר. דהאי לחודי' קאי כו' והא דפליג הרשב"א ע"ד הטור סימן ק"י לפ"ד האחרונים שם היינו במינים שוים רק שהם מפוזרים במקולין הרבה ואזיל הרשב"א כשיטתו שבמ"ה גבי קדרות ודו"ק

ולפ"ז מ"ש הש"ך סימן ק"ט סק ח וגבי מין בשא"מ ביבש שנתערב היכי משכחת לה) ונ"ל דמשכחת לה נמי כגון שיש כאן ב' או ג' מינים ונודע שא' מהם אסור וא"י איזה מה כו' צע"ג די"ל שאף הרשב"א ונודה בזה דלא מקרי תערובת כלל אף שאין האיסור ניכר כמ"ש וכ"ה בב"י ססי' ק"י ב' תשובות המיוחסות להרמב"ן בהדיא ע"ש בסוף התשובה ונודע שהיא מהרשב"א דלא כפר"ח סימן ק"י ששגג בזה וכ"ש לפ"ד הש"ך שהסכים לדעת הטור סימן ק"י לפ"ד האחרונים לאסור אפילו בונין א' במקולין הרבה וכן בססי' קי"א דעתו להחמיר בשל תורה בב' קדרות דלא כרשב"א דאף שאין האיסור ניכר כיון שאין כל ההיתר והאיסור מעורב יחד לא מקרי תערובות ולא בטיל כ"ש כשהן מובדלין בממשן ובמראיתן אף שהן מונחים זה אצל זה האי לחודיה