האדמו"ר הזקן קב

בפלוגתא דרש"י וסייעתו עם התוספ' וסייעתם אם אין סרכא בלי נקב אי דיש סרכא בלי נקב אלא דעתידה לינקב שהביא התשב"ץ ק"א סי' ס"ז ולא הכריע וסיים שם דלב' הטעמים כיון שמחמת נקב נאסרה אסורה דבר תורה וככה איום סיים בח"ב סי' קפ"ט הנ"ל אלמא דס"ל דלב' השטו' אין להקל בספק כסדרן ולא לחלק ביניהם כס"ד דהת"ש סי' כ"ט והתיק"ו סי' כ"ה לישב תשובת רשב"א שבש"ע ס"ה להכשיר בס' אם יצאה בחיתוך או מגב משום דהרשב"א קאי בשיטת התוס' דיש סירכא בלי נקב ומש"ה אין כאן ריעותא כמו לשטת רש"י אלא ס"ל להתשב"ץ דאף גם מה שסופה לינקב היא ריעותא גמורה ואסורה ד"ת כונו לפרש"י וסיעתו. ומה שהתיר הרשב"א בספק אם מחיתוך כו' היינו משום דהיה נראה לעין שהיא יוצאה מחיתוך כשנופח הריאה היטב אלא שבאת לחוש שונא בחייה לא היתה נפוחה כ"כ ולהכי לא מחזקינן ריעותא כיון שאין ריעותא לפנינו דמה שנראית יוצאה מגב כשאינה נפוחה כ"כ לא הוי ריעותא גמורה מאחר שנראית יוצאה מחיתוך כשנופח היטב ואמרי' דבחייה היתה ג"כ נפוחה כ"כ וכעין זה ממש כ' התיק"ו במסקנא. ולבר מן כל דין אף את"ל דספק כסדרן כשירה היינו בדיעבד ודאי כשא"א לבדוק ולברר הדבר אבל כשאפשר לברר הדבר ודאי לכ"ע צריך לבדוק ולברר כל מה דאפשר וא"כ בכל סרכא כסדרן מחיתוך לחיתוך ה"ל להצריך להעבירה ולקלפה מהריאה אולי מתפשט קרום דק ממנה על הגב (כנהוג ומצוי שזהו נדון שאילתנו כנ"ל) וה"ל שלא כסדרן. אלא ודאי דהיא הפשטת ליחה בעלמא מהסרכא שבחתוך כנ"ל: **(ומ"ש כת"ר דכסדרן אין שם סירכא עליה כלל הוא פלאי דהא גם המכשירים בלי בדיקה לשיטת רש"י ס"ל דיש נקב בפ"מ אלא שנסתם יפה משום דאין סירכא בלא נקב משא"כ סרכא שעברה על ידי מיעוך המועיל לדידן ה"ט משום דאמרינן ריר בעלמא הוא והפשטת ליחה ואינה סרכא המוזכר' בגמ' ופוסקים ומש"ה לא חיישינן לנקב כלל כמ"ש רש"ל ורמ"א וכל האחרונים והגם אף שהת"ש סי' כ"ט גם כן כתב כן דכסדרן היא ריר בעלמא לשיטת רש"י הרי חזר בו בסי' ל"ט בשמ"ח ובת"ש וכתב שם כמבואר בפרש"י והרא"ש ובדברי כל העומדים בשטתו דכל סרכא כסדרן יש נקב בפ"מ אלא שהסרכא סותמתו בצירוף האונה שאצלה וגם בסי' כ"ט לא כ"כ לקושטא דמילתא לפרש"י וסיעתו אלא שנדחק ליישב פסק הב"י בש"ע ס"ה בס' כסדרן בשם הרשב"א אליבא דדינא ובצירוף דעת התופ' ואף גם זאת הרי תלה ודימה זה לסרכא שעברה ע"י מיעוך ולא חילק ביניהם כדעת כת"ר יעו"ש אמנם באמת העיקר בישוב פסק הש"ע הוא כנ"ל וא"צ לדוחק הת"ש

)** אי נמי י"ל דה"ט דלא איכפת לן כלל בקרום דק זה משום דלא גרע מסרכא מינה ובה ממקום למקום דמכשרינן בלי בדיקה כלל משום דלהתוס' אין סופה להתפרק ולשיטת רש"י חשובה סתימה מעלי' לנקב כמ"ש הת"ש ליישב מנהגנו (דלא כמ"ש ב"י והש"ך שכבר השיג רש"ל על הב"י והסכימו עמו רוב האחרונים) וטעם זה מוכרח הוא לפ"ד השבות יעקב ופ"מ ותיק"ו דלעיל שהתירו להעביר הדלדול הנשאר מהסרכא על הריאה בכל אופן שיהיה אפי' ע"י סכין או לקלוף בידים ולא ע"י מיעוך וגלגול בין אצבעות בנחת כדין סרכא (ומשמע שם בהדיא דמיירי בדלדול הנשאר במקום התפשטות הסרכא ובליטתה על הריאה ולא בקרום דק הנקלף להלאה ממקום הסרכא מגוף הריאה התמימה ונקייה שקרום דק הנקלף משם נראה לעין כאלו הוא מקרומי הריאה עצמה ולא סרכא כלל שענין זה לא הוזכר כלל בדבריהם ע"ש) וא"ל דס"ל דמאחר שע"י המיעוך בנחת ניתקה הסרכא באמצעיתא כדלעיל שוב אין שם סרכא כלל עליה ולא על דלדול הנשאר ממנה אלא הן ריר בעלמא דאכתי תקשי לפ"ד התיק"ו (והוא דעת הכלבו ומהרי"ו כדלעיל) דבעי' שנימוח' כליחה דוקא שזהו דוקא סי' לריר בעלמא והבדיקה היא לחומרא בעלמא א"כ בדלדול שלא נימוח ניחוש לסרכא גמורה ולא מהניא לה בדיקה כדאיתא בגמרא בהדיא דלית להו בדיקותא דלא כמ"ש כת"ר בשם הגמרא אלא ודאי ה"ט דס"ל סרכא מינה ובה והבדיקה שם היא לחומרא בעלמא לכתחלה אולי יש שם איזה נקב שלא נסתם עדיין מאחר דסרכא שלא כסדרן אינה בלא נקב ואף שעברה ע"י מיעוך ואמרי' דריר בעלמא היא מ"מ מחמרינן לבדוק לכתחלה ע"י רוק או פושרים כמ"ש בפ"מ סי' ל"ז ודלא כמ"ש הת"ש שם בדעת הב"ח ואף הת"ש חזר בו בסי' ל"ט ס"ק ל"ד וכתב ומ"מ אומר אני כו' אני דייקא ולא הב"ש (ובאמת שהוא דוחק גדול בב"ח סי' ל"ט ס"ה לומר שחששו לטרחא אם הבדיקה מעכבת