האדמו"ר הזקן קא

מתיר הפ"מ לקלוף הדלדול מגוף הריאה אחר המיעוך כדעת השבות יעקב ותיק"ו דלא כמשמעות השמ"ס דלקמן (אך מ"ש הפ"מ בשם הפ"ת אינו מובן דהפ"ת היה ספרדי וחולק לגמרי על רמ"א ורש"ל וכל האחרונים שלנו האשכנזים ע"ש בס"ק י"ט)

אמנם בשמ"ח סל"ח הוסיף עוד טעם להסרת הדלדולים משום דכל שלא הלכה מכל וכל יראה מזה דלאו ריר הוא כ"א סירכא גמורה ומה"ט נמי משמעות לשונו הוא בסל"ו שהסרת הדלדולים צריך להיות ע"י מיעוך בנחת דוקא ועל דקדוק משמעות לשון זה תמכו יסודותם המחמירים דמחניכם (כמו שרמזתי בתשובתי הראשונה לבריסק) כי הנה לפי טעם זה אם לאחר שניתקה ונתקלפה מאליה הסירכא כולה מהריאה על ידי המיעוך וגלגול אצבעות בנחת נשאר עוד דלדול דק ואם יגלגלו בין אצבעותיו להסירו אזי יהיה מתקלף קרום דק ממילא מגוף הריאה התמימה ונקי' להלאה ממקום יציאת הסירכא ובליטת' על הריאה ודבר ההווה ורגיל טובא הוא להיות נקלף ממילא ע"י גלגול זה קרום ארוך טפח ויותר מגוף הריאה התמימה ושלימה ונקי' מכל דלדול עד כלות הקרום הזה להתקלף מהריאה מאליו והוא קרום הנמשך מהסירכא וצריך בדיקת פושרין או רוק אפי' לעכב לפ"ד המחמירים דמחניכם הנתלים בדעת השמ"ח. וזו היתה השאילה דשאילנא קדמיכון דאם בדיקת פושרין מעכבת אין תולין במשמוש ידא דטבחא. אמנם לפ"ד השבות יעקב וסיעתו דלעיל דהטעם משום שלא לסתום הנקב אין צריך להסיר הדלדולים רק במקום שהסירכא יוצאת ובולטת מהריאה שהן דלדולי קרומי הסירכא עצמה דהתם במקום יציאת הסירכא ובליטתה מהריאה מחזקינן ריעותא וחיישי' לנקב ולא במקום השלם ונקי מהריאה שלא היתה הסירכא מתפשטת לשם כלל ואף אם נראה לעין הקרום דק מתפשט מהסירכא על גוף הריאה השלם אין זו ריעותא לחוש לנקב בשבילה משום דתלינן דהקרום הוא מהפשטת הליחה דהסירכא כי ריעותא דסירכא לחוש לנקב בשבילה אינה אלא במקום יציאתה ובליטתה מהריאה לחודי' דוקא ותדע מדכתב השבות יעקב להסירה מהריאה על ידי סכינא דחליש פומיה ולבדוק בפושרין במקום החתך. וגם בתיק"ו ופ"מ משמע כן להסיר הדלדול הנשאר מהסירכא ממקום יציאת הסירכא לחוד שלא יסתום הנקב ולא לקלפו מגוף הריאה השלם ונקי שלא הגיעה הסרכא לשם כדלקמן (ואף גם בשמל"ח אין הדבר מוכרח כ"כ כי יש לומר ג"כ דכוונתו אינה אלא על מקום יציאת הסרכא ובליטתה מהריאה בכל המקום שמתפשטת ובולטת ונראית להסירה משם ע"י מיעוך בנחת אבל אין צריך לקלוף כלום ממקום שכלתה הסרכא ואינה מתפשטת לשם אלא שנלאיתי להאריך)

והנה פלפול זה אם די בהסרת הדלדולים במקום יציאת ובליטת הסירכא לחודיה היה בקיץ תקל"ב בהיותי בבית אדמ"ו רבי' הגדול הגאון המפורסם מוהר"ר דוב בער נ"ע בק"ק ראוונע והסכימה דעתו הק' דדי בכך וראייתו היתה מסרכא כסדרן מחיתוך לחיתוך דמכשרינן בגמר' ולא חיישי' אולי ונתפשט קרום דק מהסרכא גם על גב האונא אם יקלפנה לשם (שהוא דבר ההווה ורגיל כנ"ל שזהו ענין שאילתינו) מכלל דקרום זה שעל הריאה התמימה ונקיה להלאה ממקום בליטת הסרכא אין שם סרכא עליו אלא הפשטת ליחת הסרכא הנראית ובולטת מחיתוך לחיתוך שהיא כסדרן וסותמת מנקב שבחיתוך לפרש"י ולנקב אחר על הגב לא חיישינן משום דלא מחזקינן ריעותא ממקום למקום (ולהתוס' לא חיישינן שתתפרק על הגב). ומ"ש כת"ר דכסדרן אינה ריעותא כלל מדא"צ בדיקה אכתי תקשי להי"א שברמ"א ס"ד דמצריכים בדיקה ואפילו בדיעבד דחיישינן שמא יש איזה נקב שלא נסתם כמ"ש בתוס' אלמא דריעותא גמורה היא וגם להמכשירים בלי בדיקה מקרי ריעותא לענין תרתי לריעותא בדאיכא חלון עכ"פ כמ"ש הט"ז ונה"כ סימן ל"ז ועוד שהמכשירים בלי בדיקה היינו בלי בדיקת נקב ע"י נפיחה אבל עכ"פ צריך לבדוק יפה אם היא כסדרן בודאי ואם הוא ספק אם היא כסדרן טרפה ול"ד לב' עדים המכחישים זה את זה שבש"ע סי"ו וסי"ז כמבואר במקור הדין בתשב"ץ ח"ב ססי' קפ"ט דלא כט"ז שם שאחריו נמשך כת"ר שבימיו לא נדפס עדיין התשב"ץ. והנה מדסתם התשב"ץ והחליט לאיסור בספק כסדרן בפשיטות בלי שום חולק מכלל דס"ל דלא תליא הא