המקנה - קונטרס אחרון שמה

ולא רצה לגרשה מעכשיו כדי שלא תטרוף דעתו ומהאי טעמא כ' התו' דנעשה כמי שאמר מעת שאני בעולם דניחא לי' לרחק זמן הגירושין כל זמן שיוכל ועוד נראה לפמ"ש התו' בגיטין דף ע"ב בד"ה מהיום אם עתו וכו' כ' ר"ת מהיום אם מתי אם מת בו ביום וכו' דשמא הי' כוונתו לסוף היום נמצא דאיכא נמי לספוקי שמא מסוף היום קאמר וכיון דלא הוי מעכשיו ממש בעינן כל דיני תנאי אמנם להרמב"ם שיטה אחרת בזה דס"ל דאם כופל התנאי אם מתו ואם לא מתו ה"ל כמעכשיו כמ"ש המ"מ שם ואם אמר אם מתו לבד אמרינן דאם כלאחר דמי כדאי' בסוגי' דף ע"ב דאם מתי שתי לשונות במשמע וכו' ומפרש מלתא דשמואל בלא אמר מהיום ולפ"ז מוכרח כדעת הגאונים כיון דע"כ מתני' דאם מת הוי גט מיירי בלא כפל התנאי ע"כ סיפא דמתני' מהיום אם מתו וכו' מיירי כמי בלא כפל התנאי ואפ"ה מהני ודוחק לאוקמי מתני' דלא כר"מ דלא בעינן ת"כ ותו דהא ר' ורבנן דפליגי שם בדף ע"ד בע"מ אי הוי כמעכשיו ע"כ לא מיירי בת"כ דא"כ אפי' בלא מעכשיו מהני לשיטת הרמב"ם ואפ"ה מהני בע"מ אף דרבי ס"ל כר"מ כדאוקמי רבינא ביבמות דף נ"ג ביש תנאי בחליצה דר' ס"ל דבעינן ת"כ ע"ש תת ויבואר עד שיטתו בסמוך

שם ולא להקדים תנאי למעשה וכו' כ' הב"ש ומיהו הן קודם ללאו לא נשמע אין צריך וכו' משמע דס"ל דאע"ג דלא בעינן ת"כ מ"מ אם כפל את התנאי ולא סמך על הכלל הן אתה שומע לאו גרע טפי וכן משמע מדברי הרמב"ן שהביא ה"ה שדעתו כדעת הרי"ף דבדיני ממונות א"צ ת"כ ועוד דקדק אי בעי בדיני מגונות הן קודם ללאו וכו' משמע ג"כ כדברי הב"ש וכן משמע קצת מלשון רש"י במתני' שם דבתחלה כ' כל דיני תנאי ואח"כ כ' דר"ח אתנאי כפול בלחודי' פליג וכו' משמע דבלאו קודם להן מודם מהני

שם אבל צריך להתנות בדבר שאפשר לקיימו וכו' כ' הפרישה דזה מבואר בברייתא דהמגרש ה"ז גיטך ע"מ שתעלי לרקיע ה"ז גט וכל האומר ע"מ כאומר מעכשיו דמי כדבסמוך עכ"ל ולכאורה אין עזה הכרח דרב דאמר שם הלכה כר' יהודה בן תימא היינו אפי' בתנאי ע"מ דדלמא ר"י בן תימא ס"ל דע"מ לאו כאומר מעכשיו דמי וכן במתני' ר"פ השוכר את הפועלים דדייק שם מינה דהלכה כר"י ב"ת מיירי. בתנאי אם דהא תני התם במתני' כל תנאי שיש מעשה בתחלתו וכו'. והיינו דוקא בתנאי אם א"כ י"ל דה"ה הא דתני כל תנאי שאפשר לקיימו וכו' ומיירי בתנאי אם מיהו מהא דפליגי אביי ורבא בע"מ שתאכל חזיר מוכח שפיר דהא רבא ס"ל ע"מ כמעכשיו דמי גבי הילך אתרוג זה ע"מש תחזירהו לי וכו' ועוד נראה דמוכח מברייתא דגיטין שם ה"ז גיטך ע"מ שתבעל לפלוני דדייק מינה הא ע"מ שתבעל לאבא וכו' מיירי במעכשיו דאי בתנאי אם כיון דאינה מגורשת אלא בשעת ביאה אסורה לו דאכתי הוי א"א בשעת ביאה והוי כמו לאבא ולאביך ואפ"ה בעינן שאפשר לקיימו גם י"ל דלשון המתני' כל שאפשר לקיימו בסופו והתנה עליו בתחילתו דלשון בתחילתו מיותר משמע דאתי לאשמעינן דאפילו בתנאי ע"מ כשנתקיים התנאי בסופו נתקיים המעשה למפרע בתחילתו אך נראה דדוחק לפרש המשנה דלא תנא אלא לדיוקי הא א"א תנאו בטל וגם לישנא דרנב"י שם מתני' נמי דיקא לא משמע הכי דהיינו גופא דמתני' ונרא' פשטא דמתני' שאם בשעת התנאי לא הי' אפשר לקיימו וכשיגיע זמן התנאי אפשר לעשותו לא אמרי' כיון דבתחילה הי' א"א תנאו בטל לגמרי אלא כיון דבסופו אפשר לקיימו התנאי קיים וכמ"ש הב"ח לקמן בסעיף ד' בדעת הטור בע"מ שתבעלי לפלוני אע"ג דא"א לקיימו בחיי המקדש מ"מ יכולה לקיימו כשימות המקדש וכן כיוצא בה והיינו דמדייק רבינא הא א"א לקיימו תנאו בטל וצ"ע

שם בהג"ה וי"א דאפי' לא פירש וכו' כתב הח"מ ועכ"פ צ"ל תנאי קודם למעשה וכו' דהא חזינן שלא התנה כתנאי ב"ג וב"ר וכו' והב"ש כתב בשמו דאם הקדים הלאו לא מהני מ"ש כתב"ג עכ"ל ואין מוכרח די"ל דדוקא בהזכיר המעשה קודם כתב הח"מ כן דס"ל דאפי' אח"כ התנה תנאי גמור בתנאי קודם למעשה לא מהני כמ"ש לעיל דמשמע כן מדעת רש"י כמו שנסתפק המל"מ בזה אבל בהקדים הלאו דמפורש דמהני אם חזר והקדים ההן ללאו כדאתקין רבא בגיטא דש"מ י"ל כיון דאמר כתב"ג וב"ר הוי כאלו חזר ואמר ההן קודם ללאו ולפ"ז לפמ"ש לעיל דמהני גם במעשה קודם לתנאי כשחזר והתנה תנאי גמור ליתא לדברי הח"מ. גם מ"ש הב"ש בשם הד"מ דמפורש כן בתשובת הרא"ש שהביא הטור בח"ה סימן רמ"א צ"ע דז"ל שם או אם כתוב בשטר ותנאי' הללו נעשו כדין התנאים המקויימים או כתב"ג וב"ר אז התנאי קיים וכו' י"ל דהיינו משום שאנו אומרים דמסתמא התנה כך בפירוש ככל דיני תנאי וכדאיתא בח"מ סי' ר"נ סעיף י"ז אם כתב בשטר דנעשה בכל אופן המועיל מהני

סעיף ד' בהג"ה בעינן ג"כ שיהיה התנאי בדבר אחד וכו'. הנה בגיטין דף ע"ה א"ר אדא בר אהבה מכדי כל תנאי מהיכא גמרינן מתב"ג וב"ר מה התם תנאי בדבר אחד ומעשה בדבר אחר וכו' אלא שהרא"ש כתב בפרק י"נ מדאמר רבא גבי מתנה ע"מ להחזיר שמה מתנה ואם לא החזירו לא יצא ע"כ פליג על רב אדא בר אהבה וקי"ל כוותיה אך לפמ"ש התוס' דהתם טעמא משום דקיי"ל ע"מ כמעכשיו דמי ואין התנאי סותר למעשה ולפ"ז אין הכרח דרבא פליג על רב אדא בר אהבה אף דקאמר רבא בגיטין שם דטעמא משום דהוי תנאי קודם למעשה חד מתרי טעמא נקט דהא ודאי רבא ס"ל להלכתא דע"מ כמעכשיו והוי מצי לשנויי כרב אשי דהא ברייתא אף לדידיה לא אתי אליבא דכ"ע דהא רחב"ג פליג בתנאי קודם למעשה וכן אביי דאמר שם משום דלא כפליה לתנאיה וודאי לא פליג ע"ת קודם למעשה דהוא ממתניתן דס"פ השובר אלא דחדא מתרי ותלת טעמא נקט ואין מזה הכרח לדחות דברי רב אדא בר אהבה ולכאורה היה נראה דמשמע ממתניתן שם דף ע"ב זה גיטך אם מתי וכו' ולא אמר כלום דזה הוה מעשה ותנאי בדבר אחד דאין גט לאח"מ ולא אמרינן דהתנאי בטל והמעשה קיים אמנם לאחר העיון נראה דהיינו דמקשי הש"ס שם אלמא אם מתי כלאחר מיתה דמי והדר תני מהיום וכו' אמר אביי אם מתי שתי לשונות במשמע וכו' לכאורה אינו מובן דמאי קשיא ליה הא פשיטא דאם תנאה הוה כמו אם תתן לי מאתים זוז ומאי האי אביי דאם שתי לשונות במשמע ולא מצינו בשום מקום לפרש אם בלשון לאחר ונראה דהיינו דקשיא ליה להש"ס דע"כ אם מתי לא מטעם תנאה הוי כמו אם תתן לי מאתים זוז דכיון דאין גט לאחר מיתה ה"ל תנאי ומעשה בדבר אחד והתנאי בטל ולהוי גיטא מעכשיו אלא ע"כ דאם לאו הנאה היא אלא לאחר משמע וא"כ סיפא נמי וע"ז משכי אביי כיון דאם שתי לשונות במשמע כיון דהוי תנאי ומעשה בדבר אחד אמרי' דלאו תנאי הוא אלא לאחר משמע ולפ"ז נראה דלא קשיא מזה על רב אדא בר אהבה דאף לפי הס"ד בברייתא דע"מ שתחזירי לי את הנייר דע"מ לאו כמעכשיו דמי מ"מ לא דמי לתנאי אם דאם יש לפרשו לשון לאחר משא"כ בע"מ ולפ"ז א"ש דלא הזכירו הפוסקים מילתא דרב אדא בר אהבה משום דלמאי דקי"ל דע"מ כמעכשיו דמי אין נ"מ בזה דאם אמר אם כיון דהתנאי והמעשה בדבר אחד הא אמרינן דאם לאחר במשמע כמו באם מתי וממילא המעשה בטל ואפשר דזה כוונת הח"מ שכתב וז"ל וגם צריך לדקדק דבגט אה אמר ה"ז גיטיך והנייר שלי אינו גט כלל א"כ אם אמר בגט ובקדושי שטר אם תחזיר לי הנייר מקודשת או מגורשת דלאו מידי יהיב לה ולמה פסיק כאן דלחומרא מקרי תנאי וכי עדיף לשון תנאי מאילו אמר סתם בלא שום תנאי דלא מהני כלל עכ"ל ולכאורה דבריו תמוהים כמ"ש הב"ש דהא ס"ל דהתנאי בטל כדאמר רב אדא ב"א ולפמ"ש אין ראיה מדברי רב אדא דמיירי בע"מ כנ"ל אבל בתנאי אם כיון דיש לפרשו לאחר כדאמר אביי לא הוי קידושין מיהו אין זה קושיא על הטור שכתב באמר אם הדינר שאני מקדשך בו שלי תהיה מקודשת וכו' דבלשון זה אינו סובל כלל לפרש דכוונתו דאם הדינר שלי היינו לאחר שתחזירי ושפיר הוי מעשה ותנאי בדבר אחד דמשמע שלא יצא מרשותו כלל לכך התנאי בטל אבל אם אמר אם תחזירי לי הדינר משמע לאחר שתחזיר כמו באם מתי אינה מקודשת ואפשר דאף כוונת רמ"א כן. אך הא קשיא לי הא דא' שם בדף ע"ד ע"ב ולרבי יהודא דאמר בע"מ פליגי אדמפלגי במהיום וכו' ליפלגו בע"מ וכו' דלכאורה משמע דמיפלגי בע"מ שימות דלרבנן אינו גט כלום ולפמ"ש דבע"מ כיון דאינו במשמע לשון לאחר ה"ל תנאי ומעשה בדבר אחד ובטל התנאי א"כ אף לרבנן הגט כשר ואין לומר דאכתי ליפלגו דלרבנן כיון דהתנאי בטל אפי' אם לא עת הוי גט ולרבי אם לא מת בטל הגט דכיון דהוי כמעכשיו התנאי קיים ז"א דא"כ מאי משני כח דהיתרא עדיף דהא בע"מ לרבנן נמי הוי כח דהיתרא דהוי גט אפי' אם לא ימות וצ"ל דקושית הש"ס דליפלגו בע"מ בשאר תנאים דלא הוי תנאי ומעשה בדבר א' וכן נראה לענ"ד לפרש לשיטת הרמב"ם ז"ל דכבר כתבתי לעיל דלהרמב"ם בפ"ט מה"ג שיטה אחרת בזה בגט ש"מ דאם כפל התנאי כדינא אפי' אמר אם ולא אמר מעכשיו התנאי קיים ואם מת הוי גט כמ"ש המ"מ שם ועיין בלח"מ שכ' הטעם כשמתנה ת"כ כדינא אין משמעות לשון לאחר וס"ל דכשהגט ומיתה באין כא' הוי גט כדאמרינן גטו וידו באין כ"א והוא דוחק גדול ואין הדמיון עולה יפה ותו דא"כ מנלן לומר דאם משמע לשון לאחר יותר משאר תנאים כיון דאין התנאי סותר למעשה ותו דא"כ בהך דרב אדא ב"א בע"מ שתחזיר לי את הנייר דהו' תנאי ומעשה בדבר אחד נמי נימא דהגט והחזרה באין כ"א ונלענ"ד דס"ל להרמב"ם כיון דאמרינן בגיטין דף ע"ב ע"ב ש"מ גיטו כמתנתו אלא שלא יאמרו יש גט לאחר מיתה וכן כתב הרמב"ם שם בפ"ג מה"ג א"כ כיון דכשכופל התנאי אין משמעות לשון לאחר כמ"ש המ"מ אפי' אי אמרינן דהתנאי בטל משום דהוי תנאי ומעש' בדבר אחד מ"מ כשעמד כיון דמדינ' אפילו בלא תנאי חוזר אלא משום גזירה שמא יאמרו כו' אפקעינהו רבנן לקידושין אבל בהתנה ת"כ אע"ג דהוי בדבר אחד מ"מ לא שייך בזה גזירה שמא יאמרו כיון דעכ"פ התנה תנאי גמור ממילא כשלא מת אין הגט כלום ולפ"ז אין נ"מ בע"מ אם ימות בין רבי לרבנן כיון דאף לרבנן התנאי בטל כמ"ש דע"מ אינו במשמע לשון לאחר וה"ל תנאי ומעשה בדבר אחד מ"מ כיון דלא שייך בזה גזירה שמא יאמרו וכו' ממילא כשעמד אין הגט כלום וע"כ הא דפריך וליפלגו בע"מ היינו בתנאי אחר ושפיר משני דכח דהתירא עדיף ועיין בח"מ שכתב דע"כ מיירי הכא בקדושי שטר אבל בקדושי כסף בל"ז לא הוי