המקנה רעא

בכל אזהרות שבתורה ומוזהרות נמי על לאו דלא יקח כמותו וכיון דנשים האחרות נאסרות לכהן גדול כשמת הבעל הרי ניתוסיף איסור גם בה והוי לי' גבי דידה איסור מוסיף א"כ קשה על לישנא בתרא דלא מוקי לה כר"ש דל"ל איסור כולל נהי דגבי כהן גדול הוי איסור כולל מ"מ גבי אחותו הוי איסור מוסיף דבתחילה הי' האיסור עלי' משום אחותו דמוזהר' גם עלי' משום איסור דכתי' גבי' וכשנתאלמנה ניתוסף בה ר"ל כמו שהנשים האחרות נאסרות איתוסף בה ג"כ איסור אלמנה והיינו שכתבו תוס' והאי איסור' מוסי' הוא גבי אחותו וקמ"ל ברייתא דגם היא פטורה. ובזה נראה ליישב הא דאיתא ביבמות דף נ"ב ר' שמעון אומר אינו חייב אלא משום אשת אח בלבד והתני' ר"ש אומר אינו חייב אלא משום אחות אשה בלבד לא קשי' כאן שנשא חי וכו' ור"ש היכא דנשא מת וכו' תתיבם יבומי יש לדקדק כיון דהקושי' על ברייתא קמיית' ה"ל להקשות מקמי דמייתי ברייתא שני' ולפמ"ש א"ש דהוי מצי למימר דמודה ר"ש באיסור מוסיף וכיון דלגבי האשה ה"ל איסור מוסיף כשנשא חי הואיל דכולה אחותה נאסרת בו לכך א"א לייבם משום איסורי דידה אבל לבתר דמייתי ברייתא שני' דפליג ר"ש אפי' באיסור מוסיף שפיר מקשה על בריית' קמיית' תתייב' יבומי ועוד נראה דכיון דאמרי לעיל הוי לה חללה מיגו דאיתוסיף איסורא למיכל בתרומה הרי דאע"ג דלא איתוסף איסור לגבי אחרים אלא הי' עצמה נאסרת בתרומה ה"ל איסור מוסיף גבי דיד' כ"ש דאיכא למימר כיון שניתוסיף בה איסור אלמנה משו' דהוי גבי דיד' איסו' מוסי' ה"ל חדא גבי דידי' איסור מוסיף הואיל וחל איסור אלמנה אצלה איתוסיף נמי לגבי דידי' א"כ קושי' התו' אלימא טפי דאף לדידי' הוי איסור מוסיף. מיהו לכאורה קשה על זה מסוגיא דיבמות דף ל"ב ע"ב דקאמר תינח היכא דנשא חי וכו'. וכ"ת מיגו דאיתסר בכולה אחותה הוי איסור כולל וכו' ולפמ"ש מאי מקשה נימא מיגו דאיתוסיף איסור לגבי דידה משום דהו"ל איסור מוסיף לגבי דידה כי היכא דכולה אחוותי' אסורה בו ה"נ איתוסיף איסור לגבי דידי' אך י"ל דכיון דברייתא שם נקיט סתמא דחייב משום אשת אח ומשום אחות אשה משמע אפי' היכא דהי' אינה בת עונשין כגון שהי' קטנה כדקאמר הש"ס ביבמות דף ל"ד בשופעת מתוך י"ג וכו' מתוך י"ב וכו' דלא חל עליה שום אזהרה ולא שייך לומר דהוי איסור מוסיף משום איסור דידה משא"כ הכא בשמעתין דע"כ לא מיירי בקטנה דא"כ בלאו אחותו איכא איסורא דכהן גדול לא ישא את הקטנה כדאי' ביבמות דף ס"א ולא חל איסור אלמנה על איסור קטנה ושפיר איכא איסור מוסיף גבי' משום אזהרה דידה: ותו לפמ"ש תוס' שם ביבמות דף ל"ב ע"ב בד"ה איסור כולל הוא כו' ואור"י דקסבר דא"א ונעשה חמותו נמי איסור כולל הוא וכו' א"כ אי נימא דה"ל איסור מוסיף אצלה משום אזהרה דידה קשה דבאשת איש ונעשה חמותה נמי איסור מוסיף הוא משום אזהרה דידה דלגבי דידה הו"ל איסור מוסיף אע"כ לפי הס"ד לא אמרינן איסור מוסיף בכה"ג ואליבא דאמת י"ל דס"ל לר' יוסי דלא אמרי' איסור מוסיף בשני שמות ע"ש בתוס' ודוק היטב

ברש"י ד"ה כשם שחלוקה וכו' ללמדך שאם זונה חללה וגרושה הי' לוקה עלי' אף משום גרושה וכו' מבואר בדבריו דאפי' אם איסור גרושה בא עליה אח"כ חייב עלי' כמשמעות הכתוב דכתיב ואשה גרושה מאישה בתר זונה וחללה ונראה דע"כ צריך לפרש כן דאם איסור גרושה קודם פשיטא שחייב עלי' אפי' במקום זונה וחללה דכיון שחל קודם פשיטא שאין איסור מבטל איסור וכמ"ש הריטב"א ז"ל בשמעתין וע"כ מיירי כשבאה איסור גרושה לבסוף וכן צ"ל באלמנה גרושה שבא איסור אלמנה לבסוף מיהא צריך להבין דבאמת איך יכול לחול איסור גרושה על איסור זונה בשלמא באלמנה על איסור גרושה י"ל דהוי איסור כולל כמ"ש לעיל אם יש לו שאר נשים שנאסרו בשעת מיתת הבעל משום אלמנה חל נמי על איסור גרושה ואע"ג שכתבנו לעיל בברייתא דאלמנה אלמנה וכו' דאינו חל על איסור גרושה משום דהוי לי' קל על חמור צ"ל דברייתא זו לית לי' הך סברא אבל באיסור גרושה על איסור זונה קשה איך יכול לחול ונראה דצ"ל כגון שנעשה זונה וחללה תחת בעלה ולא הי' לחול על איסור א"א נמצא כשגירשה חל כלהו בהדדי. ולפ"ז י"ל גם באלמנה שחל על גרושה נמי בכה"ג כגון שנעשה גרושה תחת בעלה ומשכחת לה בריח הגט כדאמרינן ביבמות דף צ"ד ע"א ואשה גרושה מרשה אפי' לא נתגרשה אלא מאשה פסולה כהונה א"כ כשמת הבעל אח"כ חל איסור אלמנה וגרושה בהדי הדדי

ובזה מדוקדק לשון הכתיב דכתיב אלמנה וגרושה וחללה זונה ולא כתיב וזונה כמו באינך משום דעיקר כוונת הכתוב דחל איסור אלמנה על גרושה וחללה ולא משכחת חללה אלא שנתחללה תחת בעלה א"כ ממילא כל חללה זונה היא דאין לומר שהיה בעלה כהן ונתחללה על ידו שבא עליה לאחר שגירשה בריח הגט דא"כ הי' חל איסור גרושה מיד דה"ל איסור מוסיף שניתוסיף איסור לגבי בעלה איך יחול אח"כ איסור אלמנה על איסור גרושה וחללה ע"כ צ"ל שבעלה ישראל א"כ ע"כ שנעשה חללה מכהן אחר תחת בעלה א"כ הרי היא זונה ג"כ: מיהא זונה משכחת בלא חללה כגון שזינתה תחת בעלה דאין חלל' אלא מאיסורי כהונה ונרא' דהיינו דקאמר חללה למה נאמר' ר"ל דהא בכלל זונ' הוא אלא דהוא גופא קמ"ל קרא דאין חללה מחייבי כריתות אלא מאיסור כהונה והדר מקשה זונה למה נאמרה דהא בכלל חללה נמי זונה היא וקאמר דבאמת מיותר לגז"ש ובזה יש לפרש הא דקאמר רב אשי בתר הכי הלכך כהן וכו' יש לפרש לשון הלכך דרב אשי קמ"ל דאע"ג דאין חללה אלא מאיסור כהונה מ"מ היכא דאיכא איסור כהונה אף דאיכא נמי איסור אחר כגון שהיה אחותו ונעשית חללה ולא אמרינן דגזירת הכתוב הוא דלא הוי חללה אלא היכא דליכא אלא איסור כהונה לבד ונפקא לי' מברייתא זו דע"כ מפורשת שנעשה חללה תחת בעלה הראשון אע"ג דאיכא איסור דאסור אף בישראל ואפ"ה נעשית חללה כיון דאיכא נמי איסור כהונה. ודו"ק

בגמרא מה כאן זרעו חולין וכו'. לכאורה קשה דל"ל גז"ש הא אמרינן פ"ק דיבמות דף ט"ו ע"ב מחזיר גרושתו לב"ה מי אמרינן ק"ו מאלמנה ככה"ג מה אלמנה שאין איסורו שוה בכל וכו' או דלמא מה לאלמנה שהיא עצמה מתחללת וכתבו תוס' שם בד"ה מה לאלמנה היא גופא נילוף וכו' ותירצו שם דמההיא ק"ו ליכא למילף דאין חללה. אלא מאיסור כהונה וכו' א"כ קשה דנילי' זרעו חולין בכהן הדיוט בק"ו מאלמנה לכה"ג דמיקרי לאו השוה בכל הכהנים דליכא למיפרך שכן היא עצמה מתחללת דהיא גופא נילוף דאין למעט מחללה כיון דהוי איסורי כהונה כדפירש"י ד"ה חללה למה נאמרה וכו' שנלמד מדסידר חללה אחר אלמנה וגרושה וכו'. ונראה דמזה נפקא להראב"ד וסייעתו דבכהן הדיוט לוקה על לאו דלא יחלל זרעו והיינו מגז"ש זו דאל"ה אין עונשין מן הדין. ולשיטת הה"מ דבאמת איכו לוקה כהן הדיוט משום לא יחלל ולא ילפינן אלא שזרעו חולין קשה דנילוף מק"ו כנ"ל. מיהא י"ל דאיצטרך קרא על חללה שנולדה מכהן הדיוט דכהן גדול לוקה עלי' משום איסור חללה דה"א דאין עונשין מן הדין מיהא לפמ"ש מהרש"א בסנהדרין הטעם דמשום דחמיר טפי לא להוי כפרה במלקות לא שייך הכי לומר כן דהא אפי' בחללה גמורה כה"ג לוקה עלי' ומתכפר במלקות. ודוק

דף ע"ח בגמרא אמר ר' יהודא וכו' אי היכא אימא סיפא וכו' כתב מהרש"א דלא בעי למימר משום דאין איסור חל על איסור דחלוצה נמי מוסיף הוא לגבי שאר אחין בלא יבנה ע"ש אף דלא דמי דגבי גרושה מוסיף הוא בשם א' לגבי כהן הדיוט משא"כ הכא דהוי שני שמות ומה שהביא מהרש"א ראיה ממה דאמר לעיל גבי זונה אינו מוכרח דהתם שם זנות מיקרי שם א' וכמ"ש לעיל שם וצ"ל דס"ל לש"ס דאין לחלק כמ"ש תוס' ביבמות דף ל"ב ע"ב ד"ה איסור כולל וז"ל מיהא איסור מוסיף אומר ר"י דחשיב אפי' אין השמות שוין אך הנראה לענ"ד יותר דבל"ז צריך להבין מה ענין קושיא זו וחלוצה דרבנן דוקא לר' יהודה ונרא' דא"ש לפמ"ש בכתובות דף כ"ט ע"ב ד"ה חילולין וכו'. דהא דלוקה שתים אע"ג דלא יחלל חל קודם הקידושין ולאו דלא יקח דהיינו איסור הביאה ע"י הקידושין אינו חל עד אחר הקידושין וכיון דאין איסור חל על איסור האיך יחול לאו דלא יקח על לאו דלא יחלל וכתבנו שם דהוי איסור מוסיף דבשע' שקידשה נאסרה הביאה לכולי עלמא משום א"א נאסרה נם עליו משום לא יקח אע"ג דהוי ב' שמות אפ"ה ס"ל לר' יהודא דהוי איסור מוסיף א"כ שפיר מקשה עליו מחלוצה וע"כ צ"ל דאיסור חלוצה אינו אלא מדרבנן דהא הו"ל איסור מוסיף מב' שמות ודו"ק

אך בל"ז קשה טובא הא דמקשה רבא על ר' יהודה מברייתא דאלמנה וגרושה דחייב שתים הא רבא עצמו ס"ל דבעל ולא קידש לוקין משום לא יחלל א"כ דילמא מיירי ברייתא בביאה בלא קידושין ומשום לא יחלל לחוד ע"כ נראה דהא דאמר ר' יהודא כהן גדול באלמנה לוקה שתים היינו דמפרש לקרא דלא יחלל דוקא ע"י קידושין ולעבור עליו בב' לאוין ללקות שתים. אבל בבעל ולא קידש אינו לוקה ולית ליה הא דרבא דלקמן דלוקה בבעל ולא קידש משום לא יחלל וכמו שיבואר. והיינו דמקשה לו רבא מברייתא דאלמנה וגרושה דליכא לאוקמא בבעל לחוד דלרבי יהודא אין בזה מלקות ולפ"ז י"ל דהא דמקשה וחלוצה דרבנן היינו דוקא לרבי יהודא משום דבל"ז הוי אפשר לומר דאף דחלוצה נפקא מקרא דואשה דכתיב גבי כהן הדיוט מ"מ כיון דבכהן הדיוט לא כתיב לא יחלל אלא דילפינן בגז"ש מלא יחלל דכתיב גבי כהן גדול כדלעיל א"כ י"ל דלא קאי אלא על האיסורים דכתיבי גבי כהן גדול דעלי' קאי לא יחלל אבל חלוצה דכתיב גבי כהן הדיוט לבד אין בה לאו דלא יחלל א"כ לפי מאי דאוקמא רבא בבריית' זו בביאה בלא קידושין אתי שפיר דאינו לוקה אלא משום לא יחלל וזה אינו בחלוצה אבל לרבי יהודא דס"ל דאין לוקה על לא יחלל אא"כ קידש א"כ קשה בחלוצה נמי האיכא איסור לאו דלא יקח והא