המקנה רע

כן משום קושי' דמקשה בתר הכי נולדה אין לא נולדה לא וכו' לכך רצה לפרש דמיירי בשאר פסולים דהיא לא נעשית חללה משום מיעוטא דקרא דאין חללה אלא מאיסור כהונה ואפ"ה זרעה פסול ועל זה מקשה הרי מחזיר גרושתו דגם כן איסורו שוה בכל ואפיה בניהם כשרים מקרא דהי' תועבה כנו שהשיב רבי יהושע לאנשי אלכסנדרי ודוק

ע"ב בגמרא לא צריכא שבא על אלמנת ראובן וכו לכאור' קשה דמה בכך דשמות מחולקים מ"מ הא האי תנא לית ליה איסור חל על איסור ואם כן איך יחול איסור אלמנת ראובן על איסור אלמנת שמעון ועיין מ"ש לקמן. וצ"ל דגם הכא איכא איסור כולל אם היה לו לראובן עוד נשים נמצא כשמת הואיל וחל איסור אלמנה על שאר נשים חל נמי על זו. ובזה א"ש בפשיטות הוא דאמר לקמן גבי כהן שבא על אחותו אלמנה דלרבנן דר"ש דמחייבי שתיים באוכל נבילה ביה"כ וחייל נמי איסור אלמנה על איסור אחותו אף דבנבילה הוי איסור כולל ביה"כ ולפמ"ש גם הכא הוי איסור כולל ולפ"ז צ"ל הא דאלמנה אין חל על איסור גרושה כדקתני בברייתא דדוקא שהם כסדר הזה היינו משום דאיסור אלמנה מיקרי איסור קל לגבי איסור גרושה כיון דאלמנה אינה אסורה אלא לכהן גדול וסבירא ליה דאף באיסור כולל אינו חל קל על חמור כדקאמר בסמוך גבי אחותו אלמנה: מיהא אכתי בגרושה גרושה גרושה אינו חייב אלא אחת אכתי לא מיישב דהתם לא הוי איסור כולל בשעה שגירשה ועוד נראה די"ל גבי אלמנה אלמנה שיחולו בבת א' כל האלמנות כגון שנתמנה להיות כה"ג אחר שכבר נתאלמנה מלוי וחלים כולם בבת א' אבל בגרושה שאסורה אף לכהן הדיוט קשה עוד י"ל גבי אלמנה כדמשני הש"ס ביבמות דף ל"ד וכמ"ש תוספות שם בד"ה מתוך דכיון שלא היתה ראוי' לביאה לא חלה איסור וכו' ע"ש א"כ י"ל ה"נ כגון שנתאלמנה ג' פעמים קודם שהיתה בת ג' שנים אבל בגרושה לא שייך זה דבקטנה שהי' פחותה מבת וי"ו אינה מתגרשת אפילו ע"י אביה כפירוש רש"י לעיל דף מ"ג ע"ב ואפילו לדעת התוספות דמתגרשת ע"י אביה אפ"ה ליכא לאוקמי בהכי דאם כן אפילו גרושה ואחר כך נתאלמנה נמי ולכאורה היה נראה דגם בגרושה משכחת דגרושה הוי איסור מוסיף שנאסרה על בעלה הראשון משום מחזיר גרושתו שנשאת כדכתיב לא יוכל בעלה הראשון לשוב לקחתה משמע דהאיסור מתחיל משעת גירושין דקודם גירושין היתה אסורה לכל העולם משום איסור א"א ותו דלא שייך לשוב לקחתה דהא ליה ביה תפיסת קידושין נמצא דבשעת הגירושין ניתוסף איסור על בעלה הראשון. ולפ"ז צ"ל הא דאיסור אלמנה אינו חל על איסור גרושה בכה"ג משום דלית ליה איסור מוסיף בקל על חמור מיהא למאן דלית ליה איסור מוסיף בשני שמות כמו שיבואר לקמן בס"ד דרבא גופא סבירא ליה הכי אם כן לא שייך הכא איסור מוסיף לכהן משום גרושה הואיל ונוסף איסור מחזיר גרושתו כיון דאינו שם א' וצ"ל באמת הך בבא גרושה גרושה ע"כ אגב רישא נקיט דבל"ז צ"ל כן דהא כבר נשמע מרישא דבעינן גופים מחולקים וע"כ צ"ל אגב רישא נקיט גם י"ל דדוקא היכא דאיכא תרתי ב' שמות וקל על חמור אינו חל באיסור מוסיף משא"כ בגרושה גרושה כיון דלא הוי קל על חמור שפיר חל אפילו בשני שמות ויבואר עוד בסמוך ודוק

שם אלא דאתרו ביה אכל חדא וחדא וכו'. משמע דחייב משום לא יקח אכל ביאה וביאה דלשון לא יקח היינו שבא עליה דרך אישות כפירש"י ז"ל גבי מחזיר גרושתו דאשה של ביאה קאמר. ולפ"ז אין מקום לקושית הריטב"א ז"ל לקמן דאמר רבא לא יקח משום לא יחלל דהוי ליה התראת ספק בשעת קידושין ולפמ"ש עיקר התראה זו בשעת ביאה של אישות דהא אפילו בא עלי' כמה פעמים והתרו בו בכל פעם חייב על כל א' וא' ובאמת קשה על הריטב"א ז"ל מסוגי' זו וצ"ל דמפורש דמחייב על כל חדא וחדא משום לא יחלל אך ז"א לדעת הרמב"ם ז"ל דבמחללת כבר אינו חייב משום לא יחלל ודוחק לומר דמיירי בגמר ביאה וחייב בכל פעם משום לא יחלל זרעו וכ"ש לדעת הרמב"ם ז"ל דלא יחלל זרעו אין בו מלקות ע"כ הסוגי' מיירי בלאו דלא יקח דלא כהריטב"א ז"ל ועיין מה שכתבתי לקמן בס"ד. וק"ל

שם אמר רב חנן בר רב קטינא הואיל ושם זנות וכו' לכאורה לא מצינו איסור מוסיף כזה ותו קשה דהל"ל דמיירי באמת שזינתה תחת בעלה וה"ל איסור מוסיף שנאסרה על בעלה משום סוטה ואפילו נימא דאין איסור זונה חל על איסור א"א אפילו שמוסיף דה"ל קל על חמור וכמ"ש לעיל דמש"ה אינו חל איסור אלמנה על איסור גרושה אף דהוי איסור מוסיף משום מחזיר גרושתו על בעלה ראשין משום דהוי איסור קל על חמור אך ז"א דאכתי חל בשעת גירושין או מיתת בעלה הואיל ונאסרה לבועל משום סוטה דאפילו אי נימא דמשום דניתוסיף איסור לבעל לא הוי איסור מוסיף משום שנאסרה כבר עליו בהיותו תחתיו מ"מ בשעת גירושין ומיתה ניתוסיף איסור לבועל דלא היה חל על איסור א"א בהיותו תחתיו ולולי דברי רש"י ז"ל היה נראה דבאמת מיירי שזינתה תחת בעלה וה"ל איסור מוסיף לגבי בעל ובועל אלא לפמ"ש דרבא סביר' ליה דאין איסור מוסיף בב' שמות דלכך אין איסור אלמנה חל על איסור גרושה אף דהוי איסור מוסיף משום מחזיר גרושתו משום דהוי ליה שני שמות אם כן קשה ליה דהא אף הכא כשזינתה תחת בעלה אינה יכול לחול משום דהו לי' מוסיף לגבי בעלה דהוי ליה שני שמות דלבעלה אסורה משום טומאה דכתיב ג' פעמים נטמאה ולכך אמר הואיל ושם זכית פוסל בישראל מיקרי שם א' ושפיר חל באיסור מוסיף וכ"ש לפמ"ש דסביר' ליה להאי תנא דדוקא בשני שמות וקל על חמור אינו חל באיסור מוסיף י"ל דה"נ אינו יכול לחול איסור זונה על איסור א"א כשהיתה תחת בעלה ושום דהוי ליה קל על חמור ושני שמות משא"כ איסור טומאה לבועל כיון דהוי שם א' עם איסור טומאה לבעל חל מיד אף כשהי' תחתיו ואם כן בשעת גירושין לא הוי ליה איסור מוסיף משום דבאותה שעה נאסרת על הבועל דהא כבר חל איסור על הבועל משעת זנות לכך צריך לומר הואיל ושם זנות פוסל בישראל הוי ליה שם א' וגם הוה חל מיד אף על גב דהוי איסור קל על חמור. ודו"ק

שם כל שאינו ביקח וכו'. פרט לכה"ג וכו'. נראה דצ"ל דהאי בלא יקח לאו דוקא אלא בלאו דלא יחלל כדאמר לקמן שאם בעל ולא קידש לוקה משום לא יחלל אבל אין לומר דלא יקח היינו כמשמעו כיון דאין קידושין תופסין באחותו לאו מידי עביד לא מיבעיא לאביי דס"ל בריש תמורה דכל מילי דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד מהני דאל"ה אמאי לוקה א"כ כיון דלא תפסי קידושין אינו לוקה אלא אפי' לרבא דס"ל בריש תמורה דכל מילי דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני ואפ"ה לוקה משום דעבר על מימרא דרחמנא מ"מ כבר כתבנו דף ס"ז ע"ב דהיינו דוקא היכא דלא מהני משום האי לאו עצמו אבל אם בל"ז אין תפיסת קידושין לא עבר אמימרא דרחמנא דלאו מידי עביד וכה"ג אשכחן ביבמות דף ע"ו אמר רבא לאו מילתא היא בהיותן נכרי' לית להו חתנות וכו' אך קשה הא דאמר מני ר"ש היא דהא מתוקמא אף ברבנן בלאו דלא יקח וצ"ל דס"ל לרב ששת דהא מלתא דפשיטא היא דלא שייך ביה לא יקח וע"כ דקמ"ל דאפי' על כרו דלא יחלל אינו לוקה משום דאינו חל על איסור אחותו ודוק

ברש"י ד"ה פטור מכרת וכו' ואם נתנבלה וכו'. הנה תוס' בשבועות הקשה דף כ"ד ד"ה האוכל וכו' כי מתה פקע איסור אבר מי החי וכו' מיהא י"ל וכו' משום דאית ביה איסור עשה שאינה זביחה וכו' ולריצב"א אין נראה וכו' ע"ש וה"ה דהוה מצי להקשות מלאו דנבילה דאיך יחול על איסור שאינו זבוח ולוקין עליו כדאיתא במסכת יומא. ונרא' דס"ל לרש"י ז"ל דגבי לאו דנבילה ולאו דאבר מן החי כיון דעשה דאינו זבוח קודם להן לעולם ע"כ גזירת הכתוב הוא שיחולו על איסור שאינו זבוח וכה"ג אשכחן בזבחים דף ע' גבי חלב נביל' וחלב טריפ' התור' אמר' יבוא איסור נבילה וטריפה ויחול על איסור חלב והיינו מגזירת הכתוב. ונראה מה שנדחק רש"י בזה ולא פי' דמיירי דוקא שנתנבלה מעי"ה משום דא"כ תקשה מנ"ל להש"ס דפליגי בנתנבלה מעי"ה דוקא דלמא פליגי בנתנבלה ביוה"כ דוקא ואיפכא פליגי אם פטור על לאו דנבילה דר"ש ס"ל איסור כולל וחל איסור יוה"כ על איסור אמ"ה בכולל ושוב כשנתנבלה ביוה"כ אין איסור נבילה חל על איסור יוה"כ דאין כאן כולל ורבנן לית להו איסור כולל ולא היה חל איסור יוה"כ על איסור אמ"ה עד שנתנבלה ביוה"כ וחל איסור יה"כ ואיסור נבילה בבת א' אע"כ מדקתני סתמא משמע בין שנתנבלה ביוה"כ בין שנתנבלה בעי"ה מיהא י"ל דא"א לאוקמי פלוגתייהו בנתנבלה ביוה"כ ובלאו דנבילה דאיסור נבילה בוודאי חל על איסור יה"כ כיון דשיעורא דנבילה הוא בכזית בציר משיעורא דיוה"כ דהוי בכותבות ובכה"ג וודאי חל כדאיתא בשבועת שם ואף דר"ש ס"ל כל שהוא למכות נר' דהיינו דוק' במקו' שנא' ביה לשון אכילה משא"כ ביוה"כ דכתיב בי' תענו את נפשותיכ' מודה ר"ש דאינו חייב עד דאכל כשיעור דמייתב' דעתיה ודוק

בתוס' ד"ה פרט לכה"ג שבא על אחותו וכו' והא איסור מוסיף הוא גבי אחותו וכו'. עיין במהרש"א ז"ל שפירש דהוי איסור מוסיף לגבי כהן משיח מלחמה והוא דחוק דהוה להו לפרש בהדיא דמי לא עהקינן כשלא הי' כהן משוח מלחמה באותו שעה. תו יש לדקדק בלשון התוס' והאי איסור מוסיף וכו'. דהאי לישנא גבי אחותו מיותר דהא בי' עסקינן גם מה שכתבו בנתאלמנה איתוסף בה אינו מדוקדק דה"ל למימר ניתוסף לה כלשון הש"ס לעיל גבי מיגו דאיתוסף לה איסור לכהן הדיוט וכו' וכן בכל הש"ס. ונראה לע"ד לפרש דבריהם בפשטות לפמ"ש לעיל דהא דאמר בלישנא קמא דאתיא כר"ש ולא כרבנן אע"ג דהתם גבי יוה"כ איסור כולל הוא משום דגם הכא הוי איסור כולל גבי נשים אחרות שהי' לבעלה דנאסרה כולה עלי' משום אלמנה. ולפ"ז נראה לפי מאי דקי"ל דאשה שוה לאיש