האוצר מספורי צדיקים צה

קילל אותו גם על מעשה דשונמית וזה הי' ג"כ בזה האיש הנה הוא עשה מעשה מגונה ר"ל וקודם שנכנס אצלי נתמלא רתת וחלחלה בחשבו כי בטח אני אומר לו מזה וכיון שראיתי שיש לו בושה לא אמרתי לו דבר אולם הוא כשראה זאת אמר בלבו שגם לרבי אין רוה"ק ונתמלא עוד העזה להקשות עלי עם קושיות ודחוים לכן איני רוצה שיהי' בין החברייא קדישא: כח) בספר נפלאות חדשות הביא בשם רבינו הק' על מה שאמרו חכז"ל כל השערים ננעלו חוץ משערי דמעות שלא ננעלו והקשה א"כ למה להשער כלל ואמר דאם כסיל בוכה נועלין לפניו השער ופירש בעל הספר הנ"ל דבריו הקדושים שאם הוא בוכה על שצר לו וגם בוכה על חטאיו כמ"ש דעו וראו כי רע ומר עזבך את ד' אלקיך ומקבל עליו מכאן ולהבא שלא יחטא עוד אזי השי"ת עונה לו מן הצרה אבל אם הוא בוכה רק מחמת שצר לו ואינו מקבל עליו מכאן ולהבא שלא יחטא אז סוגרין לפניו השער אעפ"י שהוא בוכה ע"כ ולפי דעתי תמוה זה דא"כ נסתם הדרך גם משערי דמעות ח"ו וכי אם יהי' איש בעת צרה ר"ל ויבכה מתוך צרותיו וכי נאמר לו אז שיבכה גם על עונותיו אשר אין לו אז כלל ישוב הדעת לזה מחמת צערו הגדול לכן נראה לי דכוונת רבינו הק' רק להוציא מי שבוכה ואינו מתפלל בזה הבכי' להשי"ת זה נקרא כסיל כי לא יבין שמאת ה' היתה לו זאת וממילא לא יעזוב דרכו הרע הנקרא כסלות ע"ז אמר רבינו הק' דאם כסיל בוכה נועלין לפניו השער אבל אם אדם מתפלל בבכי' להשי"ת שיעזור לו זה האיש בטח יש לו אמונה שמ"ה היא וכשהשי"ת יעזור לו יהי' מלא בושה על עבירות שבידו כי הוא לא קיים רצון השי"ת והשי"ת מילא רצונו ובטח לא ישוב עוד לכסלה ח"ו ע"ז אמרו שפיר חכז"ל דשערי דמעות לא ננעלו כמו שהובא בספר תפארת שמואל על הרא"ש בפרק מי שמתו דאם אדם בוכה בתפילתו כוכבים ומזלות בוכין עמו והוא נענה בתפילתו, עזריאל היים]: כט) הנה שמעתי שאדמו"ר הקדוש הזקן מאלכסנדר זצוקללה"ה סיפר מרבינו הק' הנ"ל שסיפר זאת בעצמו שקודם שנעשה רבי הי' לו אפטייק בפרשיסתא והוא הלך בכל לילה ללמוד אצל הגה"ק היהודי זצוקללה"ה והי' רבינו הק' עשה סימנים בהשיפלעדלעך איזה סם שיש שם וציווה לאשתו הרבנית שאם תתן למי איזה ריצעפט שתשאר השיפלעדעל פתוח שידע מה שנתנה פ"א בא לביתו וראה ששיפלעדעל א' פתוח ושאל אותה למי נתת זאת ותאמר לו שנתנה זאת לאדון עכו"ם א' ריצעפט לשתות ונתבהל מאוד כי שם הי' סם המות למשוח על מכה ולא לשתות ובטח ימות תיכף אמר רבינו הק' בזה הלשון הלכתי החוצה ובכיתי מאוד לפני השי"ת ואמרתי רבש"ע למה באת זאת לידי שע"י יומת ברי' של השי"ת בחנם על לא דבר אעפי"כ "בין איך דאך גיוועזין יעך" השגתי שמחה ותיכף בא המשרת לאשר שעפ"י הסיבה נשבר לו הצלוחית עם הריצטפט ותיכף נתן לו אחר כראוי: ל) פעם אחת הי' לו דיסטראבאצייט והי' לו סחורות שנפסקו הבאנדראלין שאינו רשאי להיות בחנות וצריך השגחה ליקח זאת מהחנות ופתאום באו אצלו אנ"ח והתחילו לחפש בחנותו ולזוגתו הצדיקת אחזתה רעדה ופחד כי ידעה שבטח ימצאו אשר ע"ז מגיע עונש תפיסה ואמרה לבעלה הלא איש חכם אתה תן עצה מה לעשות כי בסכנה אנחנו אמר לה הצדק אתך ואלך להקאמיר הסמוך להחנות ושם אחשוב מה לעשות והלך לשם ובל"ב עשו רעוויזייע ועזר השי"ת ולא מצאו כלום והנה זוגתו פתחה הדלת מהקאמער שמעה שאמר ברוך השי"ת שדברי התוס' נכונים מאוד ואחז גמרא בידו ושאלה את בעלה הק' וכי לזה הלכת לשם והשיב לה תאמין לי אשר זה איזה שבועות שדברי תוס' הזה אינם מובנים לי