האוצר מספורי צדיקים צג

יקראו ואני אענה וכשחטאו בעגל נטלו מהם וזה שכתב ואדעה מה אעשה לך ואיתא בכתבי האריז"ל דבשבת מחזיר להם מרע"ה את העדי וזה ישמח משה במתנת חלקו וממילא בשבת לא ישאל צרכיו כי אינו צריך כי בשבת היא טרם יקראו ואני אענה והבן: יז) עו"ש משמו הק' שאמר על עצמו כי בריח המאכל מרגיש עוד מנעוריו ויוכל לאכול אפי' בכפר במקום שאין החסידים אוכלים ופ"א כשנסע ללובלין עם עוד חסידים ונסעו דרך כפר ואכל שם בשר ונדמה להחסידים כאלו אינו ח"ו ירא ה' וכשבאו להרבי הקדוש מלובלין זצללה"ה העביר ידו הקדושה על בטנו ואמר בשרך בשר קודש: חי) עו"ש שאמר בסליחות מי שענה וכו' הוא יענה וכו' אמר שאינו צריך לזה כי יכול לומר זאת על עצמו היינו מי שענה לבינם תמיד הוא יענה אותי גם עתה: יט) עו"ש אמר כשיש עולם גדול קשה לאמור תורה כי צריך תורה בשביל כאו"א ולכלול בהתורה כאו"א וכ"א יקבל שלו: כ) עו"ש משמו הק' על פסוק ישמח לב מבקשי ה' דפתח בלשון יחיד ומסיים בלשון רבים דאנו רואים שצדיקים שמחים מאוד כשבאים אצלם משום שרואים החשקות של בנ"י לקדושה ע"ז שמחים והשוטים יחשבו ששמחים על הכבוד ח"ו וזה ישמח לב של הצדיק כשרואה מבקשי ה' והבן: כא) עו"ש משמו הק' על מה שאנו אומרים קדיש אחר פטירת המת ב"מ בשביל שיחסר א' מסכום עבדיו המשמשים אותו לכן אנו אומרים יתגדל ויתקדש שמי' רבא: כב) עו"ש שאמר לתלמידיו בואו ואלמדכם סדר תשובה שלא רק כאשר אומר. סלח לנו והווידוי תיכף אח"ז מבקש גדלות לכן אינם זוכים רק עיקר הווידוי לקבל ע"ע כל העונשים ויסורים קשים וידמה בעצמו שאינו ראוי עוד לשום טובה ולא יעלה בדעתו שיחזור למעלתו וכאשר יהי' בזה המדריגה אז ברצונו ית' ישלח לו אור חדש ממש ויקוים בו לב טהור ברא לי וכו': כג) עו"ש משמו הק' על המדרש פ' וישב ויהי בעת ההיא וירד יהודה וכו' כי אנכי ידעתי את המחשבות וכו' שבטים היו עסוקים במכירתו של יוסף ראובן בשקו וכו' יוסף בתעניתו וכו' ויהודה ליקח אשה וכו' והקב"ה הי' עוסק ובורא אורו של משיח והמדרש הוא תמוה ופירש דבא להורות לנו ענין נפלא דהנה כולם עסקו בתשובה ובתענית וכולם התפללו להשי"ת ויהודה הי' עסוק ליקח אשה והנה לעיני בשר הי' ענינם יותר לה' אולם השי"ת היודע מחשבות הי' גלוי לפניו מחשבות יהודה כי יהודה הלך במרירות גדול מאוד לאשר שהוא הי' מלך שבשבטים וכל האשמה תלוי בו והי' מדמה בדעתו שאיבד כל מה שסיגל מיום הוולדו ואין לו שום עצה רק להתחיל לעבוד את השי"ת מחדש כתינוק הנולד והתחיל במצוה ראשונה והמחשבה הזאת היתה יקרה כ"כ בעיני הקב"ה עד שממנו הי' בורא אורו של משיח וז"ש המדרש כי אנכי ידעתי את המחשבות והבן: כד) עו"ש אשר פ"א בליל ש"ק בקידוש נפל עליו פחד גדול ורעדו כל אבריו עד שכמעט נפל הכיס מידו והיין נשפך ומן אז לא תפס הכוס בעצמו רק הניח ידו הקדושה על הכסא ואחר אחוז הכוס על ידו ואמר אף שתמיד הוא בפחד הזה אעפ"כ תמיד יוכל לעצור א"ע שלא להראות ובפעם הזאת לא הי' יכול לעצור א"ע ופ"א בליל חג השבועות אמר משם היהודי הקדוש זצללה"ה שבליל שבועות אין אומרים תורה כי ד"א קדמה לתורה ואין ד"א לומר תורה שלמחר יקבלו התורה וסיים הוא אך מה עושים בלילה הזה מכינים עצמם לקבלת התורה באימה