האוצר מספורי צדיקים צב

ולכוף יצרו הרע והבחי' הב' בשבילי נברא העולם היינו כאשר היצה"ר רוצה ח"ו להביאו לידי עצבות ומראה אותו שפלותו אשר במה נחשב תורתו ועבודתו ונדמה בעיניו כאלו ח"ו אבדה תקותו יתחזק א"ע במאמר חז"ל הקדושים (סנהדרין ל"ז) חייב אדם לומר בשבילי נברא העולם היינו כאשר ביאר התניא באריכות דברים אלה ע"כ: ט) עו"ש בפ' וירא הביא משמו הק' על מה שאנו אומרים הרוצה בתשובה ולא המתרצה לשון הרוצה כאלו כביכול רוצה בתשובה כמו שרוצה שיקיימו התורה ולא יחטאו כן רוצה בזה אם עושים תשובה באמת ובזה מוסיפים כח בפמליא של מעלה ע"כ: י) עו"ש בפ' וירא משמו הק' על הפסוק ועתה פן ישלח ידו (בראשית ג') היינו לאחר חטא אדה"ר צפה הקב"ה ברוב רחמיו שמוכרח להיות בעולם המות כדי לזכות לתיקון הגמור וירא הקב"ה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ולא ימות לעולם ונמצא ואכ"ל שהיא הגשם וח"י שהיא הרוחניות יהי' נתערב לעולם ולא יפרדו לעולם זה מזה ולא יהי' חלילה לעולם התיקון הגמור לכן ויגרשהו ע"כ: יא) עו"ש בחנוכה הביא משמו הק' על מאמר חכז"ל (ברכות ה') אם רואה אדם שיסורים באים עליו יפשפש במעשיו פשפש ולא מצא יתלה בביטול תורה ודרשת חכז"ל תמוה פשפש ולא מצא יתלה בביטול תורה הא מצא הרבה כי ת"ת כנגד כולם אך הענין היא מי שיסורים באים עליו ורוצה להתפלל להשי"ת להסיר ממנו היסורים יפשפש במעשיו וצדקותיו שלו שבזכותם יתרפא [א"ה נוכל לומר כמו שמצינו בחזקי' המלך שהתפלל להשי"ת בחליו ואמר זכר נא את אשר התהלכתי לפניך] פשפש ולא מצא שאין בידו מעש"ט שיתרפא בזכותם יתלה תפילתו בביטול תורה רבש"ע יש לי ביטול תורה ע"י היסורים האלו כי תורה אין יכולים ללמוד ביגיעה ועיון מתוך היסורים ר"ל ע"כ: יב) עו"ש בפ' משפטים משמו הק' על פסוק (תהלים י"ט) משפטי ה' אמת צדקו יחדיו היינו שהקב"ה אינו דן את האדם עד שיצדוק הדין יחד לאביו ולאמו ולקרוביו ואוהביו עכלה"ק (ובזה פירש אדוני אבי מו"ר הרה"צ זצ"ל מאמר חכז"ל מי שיש לו תולה בתוך ביתו ילך אצל חכם ויבקש רחמים דהנה מי שקראו חכז"ל חכם כוונתם על צדיק אשר באמת נוגע לו צער ישראל כאלו ח"ו הי' לו לעצמו זה הצער ואומרים בשמים הלא הצדיק הזה לא חטא ולמה יהי' לו זה הצער בחנם לכן יש לו ישועה לאיש הזה בשביל זה החכם וכהנ"ל]: יג) עו"ש בפ' תרומה מביא שרבינו הק' מפרשיסחא הנ"ל אמר שמגודל הפחד והיראת שמים שהי' לו לר' אברהם בן עזרא ז"ל איננו מבין איך החזיק החיות בקרבו "איך פאר שטייא נישט וויא דיא פלייצעם זענין עהם נישט אראפ פיר גרוים יראת שמים": יד) בספר רמ"צ הביא בשם רבינו הק' הנ"ל שאמר על פסוק בשה"ש עורי צפון ובואי תימן עשירות נקרא צפון כמאמר חכז"ל הרוצה להעשיר יצפין וחכמה היא בדרום הרוצה להחכים ידרים וזה עורי צפון ובואי תימן היינו שהעשירות יבוא גם לת"ח שיהא גם לת"ח השפעה בעוה"ז: טו) עו"ש משמו הק', פ"א אמר פלפול בסוגיא דעדיו בחתומיו זכין לו אמר אח"כ דמזה הפשט יכולין להביט בקוויטל ולידע הכל ואפי' בשם לבד בלא קוויטל יכולים לידע הכל: טז) עו"ש משמו הק' טעם על מה שאמרו חכז"ל לא ישאל אדם צרכיו בשבת דהנה איתא בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע ירדו מלה"ש וקשרו לכ"א מישראל ב' קשרים היינו טרם