האוצר מספורי צדיקים סד

רבי אין נאה לגלות ולומר חפץ אני להיות רבי ב' אני יכול לידע מתי נשלמה פעולתי ואומנתי כשאני בקי בכל הד' ש"ע ואתה אינך יודע מתי הושלמה כוונתך כי אין שיעור לדבר אם מאה מקוואות או ה' מאות הג' עלי באפשר להמצא מבין שמנסין אותי אם אני בקי ושגור על פי הש"ע ועל ענינך אין בנמצא מבין כי רעבישקייט הוא ענין פנימי הד' אני צריך עיר אחת ואתה צריך עולם עיר אחת אפשר שתמצא משוגעים שיקחו אותו לרב ומו"צ אבל עולם שיהיו משוגעים לקחת אותך לרבי וגיטער יוד היא סברא רחוקה החמישית שאני אהי' גם רבי ואתה לא ודפח"ח: פ"א הוכיחה אותו זוגתו הרבנית הצדיקת מ' שרה ע"ה בת הה"ק מוהרצ"ה ז"ל מזדיטשוב אודות אשר פזר נתן לשונאיו כי הי' דרכו בקודש להעניק לאנשי ריבו מטובו והוכיחה אותו באמרה אליו הלא ידעתיך לאיש מופת וקדוש ה' מדוע לא תעניש הרשעים הללו והשיב לה בחכמתו. הנה בנוהג שבעולם אשר כמה מאות ואלפים נפשות מישראל נוסעים לצדיק אחד ונותנין לו מעות ומהו הענין בזה למה יתנו מרבית אנשים כ"כ לאיש אחד אמנם הענין שכל בנין צריך יסוד מקודם ואם אין יסוד חזק נופל הבנין ואין שוה כלל והנה כל העולם בכללו נקרא בנין אחד והצדיק הוא היסוד מהבנין כמש"כ וצדיק יסוד עולם נמצא שהצדיק הוא המעמיד העולם ממילא ראוי שכל העולם יתנו לו מעות להחזיקו מכספם וזהבם כי הוא המעמידם ומקיימם אולם קשה לי למה העולם נוסעים גם אלי ונותנים לי מעות הלא אנכי היודע שאין אני בגדר וצדיק יסוד. ונתיישבתי שיש עוד דבר אחד הוצרך לבנין העולם עפמש"כ במס' חולין תולה ארץ על בלימה אין העולם מתקיים אלא על מי שבולם א"ע בשעת מריבה נמצא שמי ששותק לשונאיו ואינו פותח פיו לדבר נגדם הנה הוא מקיים עולם ומלואה ושוב מגיע לו מהעולם מעות מהדין ע"כ אתה הרבנית שמע לקולי יותר טוב לשתוק ולסבול לשונאינו ויריבנו ונשאר בפרנסתינו עכד"ק: בעת שהרה"ק הנ"ל חלה חולי האחרון צוה קודם פטירתו להגיש לידו הכתבים שלו (המה ס' עמוד התורה ודעת קדושים