האוצר מספורי צדיקים סג

כאשר יתוודע לך שאין אני גיטער יוד ותתבע ממני בחזרה הפ"כ מאין אקח שם להחזור לך בשגם אם אני יודע האמת שאינני גיטער יוד איך אני לוקח ממך אבל הענין הוא כך כי ירמיה הנביא קילל אנשי ענתות הכשילם בבני אדם שאינם מהוגנים שכאשר יתנו צדקה יזדמן לפניהם אורחים שאינם הגונים והוא פלא איך הי' ירמיה שונא ישראל כל כך. אבל הענין הוא כך כי ירמיה ראה כי האנשי ענתות לא היו ראוים באין אופן להוושע עפ"י משפט התורה לפי שורת הדין רק לפנים משוה"ד ממדה של וחנותי את אשר אחון אעפ"י שאינו הגון ששם רצון הפשוט להיטיב בלי שום טעם וזכות בחי' עתיק לא בסבא טעמא כידוע והנה באתערותא דלתתא אתער עובדא דלעילא וצריך האדם לעשות למטה איזה עובדא שבזה יעורר בחי' עתיק וכו' והוא כאשר אדם משפיע ונותן צדקה למטה אף לשאינו הגון אז מרחמים עליו מן השמים מדה כ"מ אף שאינו הגון וזאת התפלל ירמיה על אנשי ענתות שיזדמן להם אנשים שאינם הגונים ועי"ז יוושעו גם המה מהיכל וחנותי כו' אעפ"י שאינם הגונים וסיים הרה"ק ז"ל בזה"ל וכהיום שאתה נותן לי פ"נ שאני באמת איני הגון הנה מהראוי שתוושע מהיכל וחנותי את אשר אחון אעפ"י וכו' ודפח"ח: הרב הגאון מו"ה ענזיל ז"ל מסטריא שאל את הה"ק מראזדיל ואמר לו כמדומה אני אשר הנהגות רעבישקייט להיות גיטער יוד הוא ג"כ תאווה ככל התאוות והשיב לו הה"ק ז"ל בחכמתו אמת הדבר אבל לזאת התאווה אין יכולין להגיע עד שמשברין מקודם כל התאוות: בימי חורפו עת הסתופף בצל הקודש רבו המובהק וחותנו הה"ק מוהרצ"ה ז"ל מזדיטשוב הי' שוקד מאד בנגלות תוה"ק וארבע ש"ע ואז הסתופף ג"כ הרב וכו' שהתחיל בנערותו לדפוק על הדרך להיות רבי וגיטער יוד פ"א אמר לו החכם הרה"ק מראזלא ז"ל בדרך צחות ביני ובינך יש חמשה חלוקים א' שאני רשאי לגלות כוונתי ואתה אינך רשאי שכשאני שוקד על דלתי הש"ס ופוסקים רשאי אני לגלות שאין לי פרנסה ואחשוב להיות מורה הוראה ואתה בעמדך בחצות ליל ותלך למקוה ותאמר החצות והזוהר וכו' להיות