האוצר מספורי צדיקים לב

על מילתא זוטרתא דרבנן. עי"ז נתקרב להבעש"ט הק' ונעשה תלמיד מובהק שלו כידוע ליודעים. זי"ע ועכ"י: בשם הבעש"ט הק' זצוקללה"ה. לומר קודם השינה החרוז הזה. "הודאי שמו כן תהלתו". והסגולה מזה להבריח שידין ורוחות ולילין ממי שאמרו. ע"כ מ"כ בספר א': יב) איש אחד ממקורבי הבעש"ט זצ"ל. היה חשוך בנים. והיה נוסע בכל שנה ושנה אל רבו הבעש"ט הק' מסתמא האט ער דפרקוטשיט דעם רבין שיתפלל בעדו לה' שיפקד בזש"ק. פ"א מגודל הפצרתו ברבו. הבטיח לו הבעש"ט הק' שבעזר"ה יפקד בשנה זו בזש"ק. כן הוה שנולד לו בן זכר. תיכף הודיע לרבו ז"ל מלידת בנו וביקש ממנו שיטרח לבוא על הברית מילה להיות סנדק הבעש"ט הק' בא לביתו והיה סנדק, מובן הדבר שהבעל ברית היה שמח מאוד. עוד הבטיחו הבעש"ט הק' בהגיע עת חתונת בנו זה יסדר לו קידושין. בהבטחה זו מובן שבודאי היה שש ועלז מאוד. מתרי טעמי. א' שהיה מובטח שיזכה לגדל את הילד זה. ב' שרבו הבעש"ט הק' יאריך ימים ויסדר קידושין הילד הזה נתגדל. מסחר האיש הזה היה לעיר רחוקה מעירו באיזה מין סחורה עם איש א' נכבד משם כמה שנים סחרו בשותפת והיה אהבה גדולה ביניהם. בכל שנה היה דרכו ליסע להעיר ההוא ולהתעכב שם זמן מה במסחרו עם השותף האיש הנכבד הנ"ל. הילד שלו הגיע לפרקו להשתדך עמו. השותף שלו היה יודע שיש לו בן יחיד לזה. והוא מושלם במעלות ועילוי בלימוד. כי כל אחד סיפר לחבירו קורות ביתו כנהוג בין אחים ורעים. האיש הלזה מהעיר הרחוקה הנ"ל היה לו בת א' בתולה מושלמת ויפ"ת. הוטב בעיניו והוסכם בדעתו שישתדך עמם האיש החסיד הזה אבי הבן הזה ומגודל אהבה שביניהם לא הוצרכו לשדכן שיהי' ממוצע ביניהם כי בעצמו ביקש מזה שישתדכו. האיש הזה אבי הבן נתרצה לזה וכן התקשרו א"ע בשידוכין וכתבו תנאים כנהוג. האיש ההוא היה לו אב זקן והיה מופלג גדול וחריף עצום בנגלה וכמעט לאו פסק פומי' מגירסא היה לו חדר מיוחד מלא ספרים ולמד שם יומם ולילה. המחותנים כתבו תנאים כנהוג. המחותן אבי הכלה צוה לכתוב בהתנאים תנאי מפורש שאביו הזקן הנ"ל הוא יסדר קידושין. הוא ולא. אחר. והובן כוונתו בזה היתה כי ידע שהמחותן שלו אבי החתן הוא מקורב להבעש"ט הק' ואולי יביא עמדו את רבו הבעש"ט ז"ל על החתונה. ואביו הזקן הנ"ל היה מתנגד גדול. לכן כתב בתנאי מפורש לקיים מצות כיבוד אב. שלא יהיה שום פתחון פה להמחותן אבי החתן ע"ז כי מסתמא ירצה לכבד את רבו הבעש"ט הק' עם סידור קידושין. אבי החתן לא עיין היטב בעת קריאת התנאים ולא נתן לב לתנאי זה. ובבוא המחותן אבי החתן לביתו עם התנאים. והתפאר לפני מיודעיו נכבדי עירו עם השידוך ההגון שעשה עבור בנו הבחור עם מחותן יקר ונכבד וכו' גם סיפר שבחים ומעלות מהמחו' הזקן אבי המחו' שלו. אוהביו קראו את התנאים הם מצאו שכתוב תנאי זה מפורש בהתנאים. הוא המחותן כשמעו זה מה שלא ידע מקודם הוא הבין היטב למה נכתב במפורש תנאי זה. והיה לו קצת עג"נ מזה. כי זכר דברי הבעש"ט בזה כנז"ל. ובאשר שהיה עוד זמן ארוך לזמן החתונה לא שם לבו הרבה לזה לדאוג. בהגיע זמן קרוב להחתונה התחיל לדאוג. מה יעשה. הזקן עודנו חי והבין שיהיה מזה מחלוקת גדול. הוא לא גילה את דאגת לבו למי. גם לרבו הבעש"ט הק' לא גילה מזה. בהגיע זמן החתונה נסע לרבו הבעש"ט לבקשו שיסע עמו על החתונה. בקרב לבו דימה אולי לא ירצה לטרוח טורח רב כזה ליסוע מהלך רב כזה וזה היה לרצון לו. כי בקשתו היה לפנים. הבעל שם טוב הק' לא סירב בזה והבטיחו ליסע עמו על החתונה. מובן ששמחתו היה מהול בקצת עג"נ. ולא ידע ליתן עצה בנפשו בזה. עכ"ז עשה א"ע כמחריש בבוא אבי החתן לעיר ההוא על החתונה. והמחו' אבי הכלה נסע לקראתו כנהוג ונתן לו אכסניא כראוי. וגם להבעש"ט הק'