האוצר מספורי צדיקים לא

החשוב הנ"ל לחדר מיוחד להתנצל לפניו איך שכל כבע"ב לא שלחו לו כלום על צורכי נשואי בתו. ומה יעשה. החסיד הנ"ל השיב להרב אל תדאגו מזה כלל. אני אעשה חתונת בתכם על הוצאה שלי כפי הנאות לכם ועוד בתוספת מרובה מאשר דמיתם. אך שאלה אחת קטנה אשאל מאתכם. ואם תמלאו רצוני בזה. אז אעשה כאשר אמרתי, והוא שהבטיחו לי על אמונתכם לנסוע אל רבינו הבעש"ט הק' ותבקשו אותו לבוא לסדר קידושין לבתכם. השיב לו הרב, אני אתיישב בדעתי אם לעשות כן, ואתר ב' ג' ימים אתן לכם תשובה. הרב ראה כי אין ברירה אעפ"י שלא היה לו ד"ז לרצון. השיב תשובתו להחסיד הנ"ל שמבטיחו לעשות כן. החסיד ידע היטב שהרב לא ישנה דיבורו. זה קיים הבטחתו והוציא מכיסו על צורכי נשואי בת הרב סך רב. לכל הצורך מקטן ועד גדול. ובהגיע זמן החתונה נסע הרב למעזיבוז אל הבעש"ט. ושבת שם אצלו. וביקשו שיטרח ויבוא לסדר קידושין לבתו. הבעש"ט נעתר למבוקשו ובא וסידר קידושין לבת הרב כראוי ונסע לביתו. אחר זמן מועט עלה בדעת הרב לנסוע אל הבעש"ט לתהות על קנקנו אם לקבלו עליו לרבי. כי התחיל להתנוצץ בו קדושת הבעש"ט ע"י שהיה בבית הרב. הרב נסע אל הבעש"ט וישב שם ב' ג' שבועות ונסע הרב לביתו ולא נתרצה עדיין להיות מחסידי הבעש"ט הק' כי דרך הבעש"ט לא היטב בעייניו וכמעט היה הדבר זר בעיניו ולא הבין דרכו בקודש כי הסיפורי מעשיות ששמע ופנימיות שיש בזה הוא רזין דרזין, כידוע ליודעים. ונשתהה בביתו איזה זמן. ואח"ז עלה עוד בדעתו לנסוע אל הבעש"ט ולהתעכב שם אצלו זמן ארוך עד שני חדשי' להשגיח בעינא פקיחא על כל התנהגות שלו עבודת קדשו. כן הוה. ישב אצל הבעש"ט הק' שני חדשים. ועדיין לא נלקח לבו אליו ונסע לביתו והמופתים שראה לא נתפעל מהם כל כך. ונסע לביתו. עוד אחר איזה זמן עלה ע"ד הרב ליסע עוד להבעש"ט הק' וקיבל על עצמו לישב ששה חדשים רצופים אצל הבעש"ט הק' וכן עשה. שנתעכב אצלו זמן הזה. בהגיע חודש החמישי כשיבתו. פ"א בע"ש באתה אשה אחת להבעש"ט מכפר א' קרוב למעזיבוז ובכתה לפניו. כי בתה חולה מאוד ומסוכנת שיעורר עליה רחמי שמים הבעש"ט הק' השיב לה. לא תדאגי בזה אי"ה במוצאי שבת אסע לביתך ובתך זו בעצמה תושיט לנו סעודת מלוה מלכה אל השלחן. כן הוה. במוצאי שבת נסע הבעש"ט לשם ולקח עמו את הרב מפולנאה. בבואם לשם נתן הבעה"ב חדר מיוחד להבעש"ט להתאכסן שם כראוי לו. ושמעו אז קול בכי ונהי כי הבת החולנית הנ"ל מתה אז. צוה הבעש"ט הק' שיצאו כולם מבית המת, ונכנס הוא לשם והה"ק מפולנאה עמו. הבעש"ט נשען על מקלו איזו מינוטין אחדים אחוז במחשבותיו הקדושים. ותיכף ראו השתנות בפני המת והתחילה להתנועע באבריה. אמר לה הבעש"ט קומי ממטתך כי אתה צריך להושיט לנו סעודת מלוה מלכה. כן אמר לה איזו פעמים. כלל הדבר כן הוה נתעוררה מעט מעט עד שהלכה והביא בעצמה סעודת מלוה מלכה לשלחן הבעש"ט הק' ז"ל. כולם המה ראו כן תמהו כי ממש בחוש ראו תחיית המתים. עכ"ז הרב מפולנאה לא נתפעל גם מזה עדיין להתקרב אל הבעש"ט. ובדעתו היה שבכלות הששה חדשים יסע לביתו. וקרוב לגמר חודש הששי נסע הבעש"ט ז"ל עם הרב הנ"ל והגיע שעת מנחה. והיו ע"פ השדה ולא היה להם מים לרחוץ ידיהם לתפלת המנחה. ירד הבעש"ט ז"ל מהעגלה וחיפש אחר מים ולא מצא. נפל הבעש"ט מלוא קומתו על הארץ וכן אמר במר נפש. רבש"ע הזמן לי מים כאן לתפלה. ואם לאו טוב מותי מחיי. הרב ז"ל עמד משתומם וראה גודל המס"נ שיש להבעש"ט ז"ל על מילתא זוטרתא דרבנן. מסתמא נשמע תפלתו במרום ונתגלה להם מים ורחצו ידיהם והתפללו מנחה בשם. מזה הפעולה נתפעל הרב ז"ל יותר מכל הפעולות והמופתים שראה מהבעש"ט ז"ל. ואפי' מהמופת תחה"מ הנז"ל לא נתפעל כ"כ רק מזה שראה גודל היראה וקדושת בעש"ט במס"נ