האוצר מספורי צדיקים כה

שהגבאים לא יכירוה. ותכנוס לחדר הרב בתוך כל הבאים. כן עשתה. לבשה בגדי עניים ובאתה לבית הרב. הגבאים לא הכירוה. ונכנסה לחדר הרב בתוך הבאים הרב הק' בהרגישו אשר אמו נכנסה אליו, עמד מלוא קומתו ונבהל ונרעש והתחיל לבכות ולצעוק בזה"ל. רשב"ע וואס ווילסטו האבין פון מיר, כל העומדים לפניו לא הבינו מה זה צועק הרב ומה בוכה. ולמה בוכה, כן צעק ובכה לפני השי"ת, תיכף נתעלפה האשה זו ונפלה לארץ ומתה, כל האנשים בשם נבהלו מאוד ולקחו האשה הזאת לחדר אחר ועשו פעולות שונות ורפואות, כדי להשיב חיותה, ולא הועיל כלום ומתה, הרב צוה לקבור אותה כדת, והתחיל לנהוג שבעת ימי אבילות כדת. וזה שצפה הבעש"ט הק' ברוח קדשו ונסע עם הח"ק שלו אל הרב הזה לנחמו, לנחם אבל ממזר ות"ת כנז"ל זי"ע ועל כ"י אמן. אתה קורא נעים. בקראך המעשה הנפלאה הזו יומתקו לחיכך מה שאמרו חכמינו ז"ל בסוף מס' הוריות, ממזר ת"ח קודם לכהן גדול עם הארץ שנאמר יקרה היא מפנינים, יקרה היא מכה"ג שנכנס לפני ולפנים כו' ע"ש והבן: