האוצר מספורי צדיקים כג

מקום האברך ואחזו בידו ואמר לו למה תעשו כן לסכן את נפשכם בחנם על לא דבר היתכן לעשות כן בתורה הק' כתוב ושמרתם לנפשותיכם לפי דעתי מעולם לא עברתם עבירה גדולה כזו שיהי' מותר להרוג א"ע ולהיות בכלל מאבד עצמו לדעת ח"ו, האברך בא לישוב דעת ולא ענהו ע"ז כלום וחזרו שניהם להבית, ויותר לא נהג א"ע כן ושהה בביתו עוד איזה ימים, אח"כ קרא האברך את הבעה"ב ואמר לו, הנה יש לי עמדי מעות סך מסויים. אני נותן לכם המעות במתנה על אופן זה, הנה המרתף שלכם שאצל הבית, יהיה שלי לחלוטין היינו שאכנוס אל המרתף עם טלית ותפילין ועם ככר לחם אחת וכלי עם מים, ולא יותר כלום, את המרתף תסגירו מבחוץ היטב, ואת המפתח תשליכו אל מקום האשפה המונח כאן אחורי הבית גל של אשפה, באופן שלא ימצאהו שום אדם, לא תהרהרו אחרי אם אני חי או לא, לא תפתחו כלל את המרתף, כן יהיה סגור. אם תבטיחו לי שתעשו כן ותתנו לי תקיעות כף ע"ז שלא תשנו מדבריי אלה, על תנאי זה אני נותן לכם כל המעות שלי במתנה, הבעה"ב נתרצה לזה והבטיח לו כן ונתן לו ת"כ והוא נתן לו כל מעותיו, ונכנס אל תוך המרתף ולקח עמדו טלית ותפילין, וככר לחם א' וכלי עם מים ולא יותר, הבעל הבית סגר את המרתף מבחוץ והשליך המפתח לתוך גל האשפה, וכן היה זמן רב, הבעה"ב לא הרהר על האברך עוד, כאלו לא היה הדבר כלל, כמו שנפקד ע"ז: בימים ההם נעדר ב"מ רב א' גדול בתורה ובמדעים שונים ובמע"ט באיזה עיר גדולה, ולא השאיר אחריו בנים הראוים למלא מקומו, נתייעצו אנשי עיר הלזו לשלוח ב' משולחים מופלגי תורה ומביני מדע לנסוע על המדינה לדרוש ולחקור אולי יזדמן להם איזה רב גדול שיהיה ראוי להיות רב בעירם, ונתנו להם סך מסויים על הוצאות הדרך, המשולחים אלו נסעו מעיר לעיר ומכפר לככר לדרוש ולחקור ע"ז, ובכל מקום בואם התעכבו בשם ב' ג' ימים שיחקרו שם במתון ולא מהרו לנסוע תיכף להלן, הכלל באו לאותה קרעטשמא שבכפר הנ"ל אשר האברך שם בהמרתף כנז"ל. המשולחים לנו שם בהקרעטשמא, ובוקר אמרו להבעה"ב שיפקוד לבשל עבורם גם סעודת צהרים. ונכנסו עמו בדברים לדרוש ולחקור גם אצלו כמו שעשו כן בכל מקום בואם לדרוש ולחקור אם יודע מאיזה רב גדול, שירצה להיות רב בעירם כי הם צריכים כעת לדבר זה, ויתנו לו בעירם שכר קצוב בריוח ובכבוד. ובלבד שיהיה ראוי והגון לזה, הבעה"ב נזכר מאותו אברך, והוסכם בדעתו ושכלו שהוא ראוי לכך. אבל להם לא גילה, והיה מגמגם בלישנא, והוכר מתוך דברותיו שיודע ומרגיש מאיזה רב גדול, המשולחים שהיו חכמים ונבונים הכירו בו שהוא יודע התחילו לבקשו על זה שיגלה ויספר להם, ואין לו הפסד בזה, וגם שהרבו בהוצאה עד עכשיו סך רב לכן יחוס נא עליהם, והפצירו בו, ולא רצה לגלות, אחד מהמשולחים הלך החוצה למקום גל האשפה אחורי הקרעטשמא לפנות ולהכין עצמו, ראה שמונח שם במקום ההוא מפתח אחד. הוא המפתח של המרתף שהטמינו הבעה"ב מכבר כנז"ל. לקחו בידו והכניסו להבית ומסרו ליד הבעה"ב ואמר לו ד"ז הוא לי לפלא אשר מפתח מהבית הנחוץ להבית יהי' מונח ומושלך באשפה במקום הפקר ומקום מאוס כזה. הבעה"ב לקח המפתח והכירו שהוא מהמרתף נבהל מזה ונתפעל עד מאוד. כי היה יודע שהטמינו היטב שלא יתגלה הרי רואין בחוש שעפ"י השגחה משמים הוא שיתגלה הענין. ונשתנו פניו. הם המשולחים ראו ההשתנות בפניו מענין מציאת המפתח. התחילו לבקשו ולהפציר בו שיגלה להם כל תוכן הענין. הבעה"ב הודה להם וסיפר להם כל הענין של האברך הנ"ל שהאברך הוא איש פלא איש אלהים נכנס לתוך המרתף שלי הלזה זה כמה חדשים ולא לקח עמדו כלום רק טלית ותפילין וככר לחם א'. אשר לפי טבע אנושי א"א שיחיה עד עכשיו, ואם הוא חי עדיין. ודאי איש אלהים הוא, הם.