האוצר מספורי צדיקים כב

כמ"ש לעיל שכן היתה עצתו. ונתיישבה בעיר אחרת רחוקה מעיר מולדתה. שלא יכירו אותה שם בת מי היא וכל המאורע. ואמרה שהיא אלמנה ורוצה להנשא לההגון לה לפי כבודה ולפי כבוד עשרה שהתנהגה שם בעשירות. שדכנים הציעו לפניה כמה שידוכים הגונים. נגידים ומופלגי תורה. ומיוחסים, קצת מהם לא הוטבו בעיניה. קצת מהם שהוטבו לפניה עכ"ז לא בא לגמר להשתדך ולהנשא. ביני וביני נתארך הזמן כמה שנים שלא נישאת למי. התיישבה בדעתה לנסוע לאיזו ישיבה גדולה ושם מסתמא תמצא איזה בחור א' הגון. מופלג גדול בתורה ושיהיה ג"כ חו"נ במילי דעלמא כרצונה ותינשא לו. ואף שיהיה עני כי יש לה עשרות גדול וא"צ לממון כלו, כן הוה, נסעה ובאה לישיבה הגדולה שבנה הנזכר למד שם. הלכה לראש הישיבה וביקשה איתו. באשר שהיא אלמנה ועשירה ומיוחסת. בת פלוני. מער פלונית (אשר בדאה מלבה) ורוצת להנשא לאיש ההגון לה שיהיה מושלם בכל המעלות כו' לכן מבקשת מאתו לבחור עבורה איזה בחור מופלג ומושלם וכו' ועבור זה תתן לו סך מסויים כך וכך הראש ישיבה נתרצה למבוקשה ומכל תלמידי הישיבה שלו הוטב בעיניו הבחור הזה שתינשא לו. שהיא הוא היותר חריף מכל תלמידי הישיבה וגם הוא חו"נ כרצונה. וכן הגיד לה חוות דעתו נתרצתה האשה לדבריו והבחור גם הוא נתרצה לעצת רבו, התקשרו בשידוכין ונתנה לו סך מסויים שילביש א"ע שיהיה לפי כבודה. ובזמן קצר עשו שם הנשואין כדת מו"י [ואף שידע בנפשי' שהוא אסופי מהשוק ולא ידע בן מי הוא. אכן לא ידע מזה אם הוא ממזר גמור. ומסתמא חקר בדעתו עפ"י ד"ת שהוא מותר לישא בת ישראל] ונסע הבעל עמה לעירה הדרה שם. ובכל עת שהגיע ליל טבילתה בבואה לביתה מהטבילה הקרה לה ה' מקרה לא טהור. פעם מצאה כתם גדול. פעם מצאה דם הרבה, פעם איזה מיחוש וכאב שלא יכלה להזדקק לבעלה כדרך כל הארצ. ולא נזדוגו יחד בשום פעם. בעלה התפלא הרבה מזה שיש לה מקרים משונים שלא כדרך העולם הלא דבר הוא. והתחיל לחקור ממנה את עיר מולדתה ואת בית אביה ומשפחתה. הכלל נשים דעתן קלות כו' ולא יכלה לכחד ממנו שום דבר. ומגודל אהבה שהיה ביניהם גילתה לו את כל המאורע שלה. שנתעברה בזנות מאחיה זה רבות בשנים, והילד שנולד לה מאחיה נתנוהו בארגז ושלחוהו לאיזה עיר כו' כו'. הבעל הנ"ל שמע כל סיפורה ונודע לו בבירור שהיא אמו, כי המכתב שבתוך הארגז היה גנוז אצלו כנז"ל, ונתן שבח והודאה להשי"ת על מה שהתחסד עמו חסד גדול שלא להכשל שלא לבא על אמו, ועשה עצמו כמחריש ולא גילה לאשתו מכל זה, מה הוא לה, והתיישב בדעתו לברוח ממנה ולקח עמדו איזה סך מעות וברח משם ועקבותיו לא נודעו, ונשארה עגונה גלמודה מבעלה, ומובן שהיתה בוכה ומיללה. על בעל נעוריה שנסע ממנה והיא עגונה לעולם, האברך הזה התיישב בדעתו לילך בגולה ולהיות נע ונד ומטולטל ממקום למקום שיתכפר בזה במקצת כי קצה בחייו כן עשה והלך ממקום למקום ולא פירסם א"ע ללמדן רק לעני סתם, עד שבא לכפר א' ונתאכסן שם בהקרעטשמא דשם אצל היהודי המוכס דשם וישב שם ערך שני שבועות ופרע היטב בעד אכסניא ובעד אכילה כדרך הסוחרים, הבעה"ב התפלא עליו בלבו כי ראה שאין לו שום מסחר שיצטרך להתעכב בביתו פה, ועל דבר א' התפלא מאוד שראה שבכל יום ויום הולך מביתו החוצה ומתעכב שם ערך שני שעות וחוזר אח"כ לביתו, כן התנהג בכל יום, הבעה"ב התיישב בדעתו להביט אחריו בסתר לאן הוא הולך, ומה עושה שם. הבעה"ב הלך אחריו בסתר שלא ירגיש האברך שהולך אחריו וראה הבעה"ב שהאברך ביציאתו מהבית נכנס אל היער הסמוך להבית, הבעה"ב הלך אחריו בחשאי להביט מה יעשה בשם, ראה הבעה"ב שהאברך עומד אצל אילן אחד בתוך היער ומכה את ראשו בהאילן ובוכה ומיילל וכמעט שיצא מהדעת ומכה את ראשו אל האילן. הבעה"ב כראותו ד"ז שהאברך מסכן את נפשו. רץ ובא אל