האוצר מספורי צדיקים כ

שם רגעים אחדים נשען על מקלו, עד שראו השתנות בפני המת עד שהקיצה, וחזר לה רוח החיים ותחי, כולם ראו הנס תחיית המתים ממש, המה ראו כן תמהו, נכנסו איזו אנשים אל הבעש"ט נכבדי העיר ושאלוהו למה עשה זה לשדד המערכה נגד רצון ה' באין הכרח גדול, הבעש"ט השיבם מי שיזכה לחיות עוד איזו שנים יראה שעשיתי ד"ז לרצון ה' לקידוש שמו ית'. הנערה הזאת נישאת לאיש בשנת תק"ד שנת הלקח ארון האלקים. שאז נסתלק הבעש"ט הק' זצ"ל כידוע, ובכל שנה ושנה ילדה בן א' עד שבשנת תקכ"ח היו לה שבעה בנים, ובשנת תקכ"ח שהרוצח הגדול גאנטא ימ"ש שפך דם נפשות הרבה מישראל לאלפים בעוה"ר כנודע. בא לעיר טוטויעוו ג"כ והרג תחלה כל גדולי העיר ושלל את שללם, ואח"כ את השאר, וה"ר שבתי הנ"ל נהרג אז ג"כ. הוא ואשתו וחתנו בעל האשה הנז"ל. והאשה הנ"ל בת ה"ר שבתי שהיתה יפ"ת למאוד כנז"ל, נכנס יפיה בלב הרוצח הגדול גאנטא ימ"ש, ואמר לה. הלא אתה רואה שאני מלך. אם תעשה רצוני להמיר דתך אשא אותך לאשה ותהיה מלכה. השיבה לו האשה (ולבה בל עמה) אני מרוצה למאוד לדבר זה. רק מה אעשה לשבעה בנים שלי. הרוג תחלה כל השבעה בנים שלי ואז אשאר לבדי ואמלא רצונך בכל אשר תחפץ. הוטבו דבריה בעיני הרוצח וצוה להרוג כל השבעה בנים שלה. האשה אם הבנים ראתה כל זה. ואח"כ כשנהרגו כל ז' בניה, פיה פתחה בחכמה ואמרה להרוצח. מה אתה מדמה שאמיר אמונתי אמונת אלקי עולם ב"ה ואנשא לך, לא. לא בשום אופן בעולם לא אמיר את אמונתי אמונת אלקים אמת ית"ש כו' כו' ואני מוכן ומזומן למסור את גופי ונפשי על קידוש ה' ית"ש. ומה שצויתי להרוג את בניי כי יראתי שלא תכריח אותם להמיר אמונתם ח"ו, אבל עכשיו שנהרגו כולם על קידוש ה' ית"ש ואני נשארתי לבדי. עשה עמי כרצונך ובשום אופן לא אמיר אמונתי אמונת ה' ית"ש ח"ו, הרוצח הרג אותה ג"כ ובזה קידשה את ה' ית' קידוש גדול כמובן, אז הבינו כולם למפרע שע"ז הביט הבעש"ט הק' ברוח קדשו, לכן פעל אז תחה"מ ממש בכדי שיתקדש שם שמים ברבים, זכותו יגן עלינו ועכ"י אמן, וה"ר שבתי הנ"ל ואשתו. וחתנו ובתו הנז"נ ושבעה בניה נקברו ביחד בבית ה"ר שבתי הנ"ל, תננב"ה: ט) הרה"ק ה"ר נחום בעריש זצ"ל חתן אדמו"ר מס"ג זצ"ל סיפר המעשה הנוראה הלזו, וזו תוארה. פעם א' אמר הבעש"ט הק' זצ"ל להחבריא קדישא שלו. ניסע למקום פלוני לנחם אבל. שהוא ממזר ותלמיד חכם, והמעשה כן הוא איש א' עשיר נעדר ב"מ והשאיר אחריו בן א' ובת א'. ושניהם היו פנוים, עדיין בלא איש ואשה. וכל העזבון מאביהם נשאר לשניהם לבד. היצר הסית את הבחור הזה לזנות עם אחותו ולישא אותה לו לאשה בכדי שכל העשרות מאביהם ישמר לו ולזו' היא אחותו. להם לבד. כי אם תנשא לאיש זר ילך חצי העשרות לאיש זר, הוא נתפתה מיצרו הרע בזה ואחותו גם היא נתפתה לו. בטענה זו. ונשים דעתן קלות כמאמר חז"ל (שבת לג) ודר עם אחותו ונתעברה עברה ממנו. כשהוכר עוברה התחילו אנשי העיר לרנן עליהם כו'. והיו בושים מאוד. ונתחרטו מאוד כו' אך שזה מעוות לא יוכל לתקן, שת עלה בנפשו הבחור הנגיד הזה ואמר לאחותו. הנה נסכלנו במה שעשינו ד"ז, ועצתי כן הוא, אני אתן לך מירושת אבינו סך. כך וכך, באופן שאחר לידתך תלך מפה ותקבע דירתך בעיר אחרת רחוקה מפה, באין מכירין אותך, ואם לא תהיה פה עמדי יחד, ישתכח הדבר בהמשך זמן, וכל משך זמן העיבור תשב עמדי פה ותיקן תיבה אחת להולד אשר תלד אשר תיכף אחר הלידה יניח הילד בתוך הארגז. עם סך ארבעה אלפים רו"כ. גם מכתב א' וזה נוסח המכתב, בהארגז פה מונח ילד א' יהודי, נולד היום פלוני. והסך מעות ד' אלפים רו"כ המונחים פה הם על אופן זה, שמי מהיהודים שימצא התינוק הזה יקחנו לביתו ולמולו כדת ביום השמיני ללידתו